משנה תענית א רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) מאמתי מזכירין גבורת גשמים?

רבי אליעזר אומר:
מיום טוב הראשון של חג.
רבי יהושע אומר:
מיום טוב האחרון.
אמר רבי יהושע:
הואיל, ואין הגשמים סימן ברכה - בחג,
למה הוא מזכיר?
אמר לו רבי אליעזר:
אף הוא אינו אומר,
אלא - משיב הרוח מוריד הגשם בעונתו.
אמר לו:
אם כן - לעולם יהא מזכיר.


(ב) אין שואלים את הגשמים,

אלא - סמוך לגשמים.
רבי יהודה אומר:
העובר לפני התיבה,
ביום טוב האחרון של חג -
האחרון - מזכיר.
והראשון - אינו מזכיר.
וביום טוב הראשון של פסח -
הראשון - מזכיר.
והאחרון - אינו מזכיר.


עד אימתי שואלים גשמים?

רבי יהודה אומר:
עד שיעבור הפסח.
רבי יוסי אומר:
עד שיצא ניסן,
שנאמר: "ויורד לכם גשם, יורה ומלקוש בראשון" (ראה יואל ב כג).


(ג) בשלשה - במרחשון,

שואלים את הגשמים.
רבן גמליאל אומר:
בשבעה בו,
חמישה עשר יום - אחר החג,
כדי שיגיע האחרון שבישראל - לנהר פרת.


(ד) הגיע שבעה עשר במרחשון - ולא ירדו גשמים,

התחילו היחידים - מתענים.
אוכלין, ושותין - משחשיכה,
ומותרין -
במלאכה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.


(ה) הגיע ראש חודש כסליו - ולא ירדו גשמים,

בית דין, גוזרין שלש תעניות - על הציבור.
אוכלין, ושותין - משחשיכה.
ומותרין -
במלאכה, וברחיצה, בסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.


(ו) עברו אלו - ולא נענו,

בית דין, גוזרין שלש תעניות אחרות - על הציבור.
אוכלין, ושותין - מבעוד יום.
ואסורין -
במלאכה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המיטה.
ונועלים - את המרחצאות.
עברו אלו - ולא נענו,
בית דין, גוזרין עוד שבע -
שהן שלש עשרה תעניות - על הציבור.
ומה אלו, יתרות על הראשונות?
אלא שבאלו,
מתריעים - ונועלים את החניות.
ובשני - מטים עם חשיכה.
ובחמישי - מותרין,
פני כבוד השבת.


(ז) עברו - ולא נענו,

ממעטין -
במשא ובמתן,
בבנין, ובנטיעה,
באירוסין, ובנישואין,
ובשאילת שלום - בין אדם לחברו,
כבני אדם - הנזופים מלפני המקום.
והיחידים חוזרין ומתענין - עד שיצא ניסן.
יצא ניסן -
הגשמים - סימן קללה,
שנאמר: "הלוא קציר חיטים היום" (שמואל א יב יז).


הדף הראשי של משנה תענית א