פתיחת התפריט הראשי

משנה תענית א ניקוד


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מִיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג;
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סִימַן קְלָלָה בַּחַג, לָמָּה מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאֹל, אֶלָּא לְהַזְכִּיר,
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם בְּעוֹנָתוֹ.
אָמַר לוֹ:
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר:
(ב)

אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג,
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח,
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.

עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים?

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב):
"וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן":
(ג)

בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ;
חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הַחַג,
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת:
(ד)

הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,

הִתְחִילוּ הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:
(ה)

הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,

בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּבּוּר.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:
(ו)

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ,

בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַצִּבּוּר.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם,
וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְּׁמִישׁ הַמִּטָּה,
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עֲלֵיהֶם עוֹד שֶׁבַע,
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,
תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.
הֲרֵי אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת,
שֶׁבְּאֵלּוּ מַתְרִיעִין,
וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת.
בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁכָה,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:
(ז)

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ,

מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן,
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה,
בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין,
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם.
הַיְּחִידִים חוֹזְרִים וּמִתְעַנִּים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן.
יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים,
סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יז):
"הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם" וגו':