משנה שקלים ח דפוסים

<< | משנה שקלים ח דפוסים |

כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורין, חוץ משל שוק העליון, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, בשאר ימות השנה, שבאמצע טמאין ושבצדדין טהורין.

ובשעת הרגל, שבאמצע טהורין ושבצדדין טמאין, שמפני שהן מעטין מסתלקין לצדדין.

כל הכלים הנמצאין בירושלים דרך ירידה לבית הטבילה טמאין.

דרך עליה, טהורין, שלא כדרך ירידתן עלייתן, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, כולן טהורין, חוץ מן הסל והמגריפה והמריצה המיוחדין לקברות.

סכין שנמצאת בארבעה עשר, שוחט בה מיד.

בשלשה עשר, שונה ומטביל.

וקופיץ, בין בזה ובין בזה שונה ומטביל.

חל ארבעה עשר להיות בשבת, שוחט בה מיד.

בחמשה עשר, שוחט בה מיד.

נמצאת קשורה לסכין, הרי זו כסכין.

פרוכת שנטמאת בוולד הטומאה, מטבילין אותה בפנים ומכניסין אותה מיד.

ואת שנטמאת באב הטומאה, מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל.

ואם היתה חדשה, שוטחין אותה על גג האצטבא, כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן, פרוכת עביה טפח, ועל שבעים ושתים נימין נארגת, ועל כל נימא ונימא עשרים וארבעה חוטין.

אורכה ארבעים אמה ורוחבה עשרים אמה, ומשמונים ושתי רבוא נעשית.

ושתים עושין בכל שנה, ושלש מאות כהנים מטבילין אותה.

בשר קדשי קדשים שנטמא, בין באב הטומאה, בין בוולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ:

  • בית שמאי אומרים, הכל ישרף בפנים, חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ.
  • ובית הלל אומרים, הכל ישרף בחוץ, חוץ משנטמא בוולד הטומאה בפנים.

רבי אליעזר אומר:

  • את שנטמא באב הטומאה, בין בפנים בין בחוץ – ישרף בחוץ.
  • ואת שנטמא בוולד הטומאה, בין בפנים בין בחוץ – ישרף בפנים.

רבי עקיבא אומר, מקום טומאתו שם שריפתו.

אברי התמיד, ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח, ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב, ושל ראשי חדשים ניתנין מתחת כרכוב המזבח מלמטה.

השקלים והביכורים אין נוהגין אלא בפני הבית, אבל מעשר דגן ומעשר בהמה והבכורות נוהגין בין בפני הבית בין שלא בפני הבית.

המקדיש שקלים וביכורים, הרי זה קודש.

רבי שמעון אומר, האומר ביכורים קודש, אינן קודש.

<< | משנה שקלים ח דפוסים |