משנה שקלים ח א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ח · משנה א | >>

כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהוריןא, חוץ משל שוק העליון, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, בשאר ימות השנה, שבאמצע טמאין ושבצדדין טהורין.

ובשעת הרגל, שבאמצע טהורין ושבצדדין טמאין, שמפני שהן מעטין מסתלקין לצדדין.

משנה מנוקדת

כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם,

טְהוֹרִין,
חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
שֶׁבָּאֶמְצַע טְמֵאִין,
וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְהוֹרִין.
וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל,
שֶׁבָּאֶמְצַע טְהוֹרִין,
וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִין;
שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהֵן מֻעָטִין, מִסְתַּלְּקִין לִצְדָדִין:

נוסח הרמב"ם

כל הרוקים הנמצאים בירושלים -

טהורים - חוץ משל שוק העליון,
דברי רבי מאיר.
רבי יוסי אומר:
בשאר כל ימות השנה -
שבאמצע - טמאים.
ושבצדדים - טהורים.
ובשעת הרגל -
שבאמצע - טהורים.
ושבצדדים - טמאים,
מפני שהן מועטים - מסתלקין לצדדים.

פירוש הרמב"ם

לשון תורה הוא ברוק הזב שהוא טמא, אמר השם יתברך "וכי ירוק הזב בטהור"(ויקרא טו, ח) וגו׳. ועוד יתבאר לך במסכת טבול יום, כי משקים היוצאים מן הטמא שהן כמו המשקים שהוא נוגע בהם, ולפיכך הוא רוק כל הטמאים טמא.

והגוים אצלנו כמו זבים, אמרו "גזרו עליהם שיהיו כזבים לכל דבריהם". והיו בשוק העליון של ירושלם גוים שוכנים שם.

ורבי יוסי אמר, כי הטמאים בכל השנה היו מהלכים באמצע הדרכים, והאדם הטהור היה מרחיק אותה ומפריש עצמו לצדדין, והיה מצוה לבני אדם שיפרשו מהם כדי שלא יטמאו. ומפני זה הרוק הנמצא בצדדין טהור והנמצא באמצע הדרך טמא.

ובשעת הרגל הדבר להפך, כי העיקר אצלנו "כל ישראל חברים ברגל", שנאמר "ויעל כל ישראל כאיש אחד חברים"(שופטים כ, יא), וכולם טהורים כאשר נצטוינו חייב אדם לטהר עצמו ברגל. וכל מי שנשאר טמא ולא יכול ליטהר יפריש עצמו לצדדים, ויתרחקו בני אדם ממנו כדי שלא יטמאו כי כל העדה כולם טהורים.

והלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורים - ולא מחזיקינן להו ברוקו של זב וזבה שהן מטמאין אדם וכלים, משום דאזלינן בתר רובה:

חוץ משל שוק העליון - לפי שכובסין נכרים היו מצוין שם, וחכמים גזרו על הנכרים שיהיו כזבין לכל דבריהן ורוקן טמא. ואית דאמרי, לפי ששוק העליון לא היתה דריסת הרגל מצויה שם וזבין וזבות שמתבודדין ומתרחקין מבני אדם היו מצויין שם:

שבאמצע טמאים - משום דזבין וזבות שכיחי ומהלכים באמצע דרכים, והטהורים מסתלקים לצדי הדרכים מקום שאין דריסת הרגל מצויה ומזהירין לכל טמא שלא יגע בהן. אבל בשעת הרגל שרוב ישראל טהורין ב, הטמאים מסתלקים לצדדים שלא יטמאו את העם, והטהורים הולכים באמצע הדרכים, הלכך בשעת הרגל רוקין הנמצאים באמצע טהורים ושבצדדים טמאין. והלכה כרבי יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורין. דאילו חוץ לירושלים גזרו על ספק רוקין. כדתנן במשנה ה' פרק ד' דטהרות:

ובשעת הרגל. פירש הר"ב שרוב ישראל טהורין כי העיקר אצלינו כל ישראל חברים ברגל. הרמב"ם. וכתבו הר"ב במשנה ו' פרק ג' דחגיגה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) בירושלים כו'. דאלו חוץ לירושלים גזרו על ספק רוקין כדתנן במ"ה פ"ד דטהרות:

(ב) (על הברטנורא) כי העיקר אצלינו כל ישראל חברים ברגל. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל הרוקים וכו':    פסחים פ"ק דף י"ט וביד כולה מתני' ע"ס סי' ג' וביד פי"ג דהלכו' שאר אבות הטומאות סי' ה' ו' ז' ח' ופי' הר"ש שיריליו ז"ל איידי דתניא לעיל ספקא דבשר הנמצא בירושלם ובהמה הנמצאת בירושלם תני נמי הכא ספיקא דרוקים הנמצאין וספיקא דכלים ע"כ:

ר' יוסי אומר:    בספר כתיבת יד מצאתי וחכמי' אומרים בשאר ימות השנה שבאמצע טמאים ופי' הרש"ש ז"ל ובאמצע כל שוק ושוק שבירושלם ואפי' שוק העליון ופליגי רבנן אדר"מ בין לקולא בין לחומרא וכן פי' הרמב"ם ז"ל בפי"ג דהלכות שאר אבות הטומאות ע"כ אבל בפי' הרמב"ם ז"ל וגם שם בכ"מ כתוב ר' יוסי:

מפני שהן מועטין במשנת:    החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הוגה מפני שהמועטין מסתלקין לצדדין וכן הוא בירוש' וגרסא נכונה היא בעיני:

תפארת ישראל

יכין

כל הרוקין הנמצאין בירושלם טהורין:    לא מחזקינן להו ברוקו של זב, שהוא מטמא אדם וכלים דבירושלים זבין מיעוטא דלא שכיח, אבל בשאר דוכתי גזרו, דמעוטא דשכיח הוא [כפ"ד דטהרות] ואף נשים דשכיחי בזיבה מיעוטא נינהו נגד רוק זכרים, דכבודה בת מלך פנימה, ובפרט בימי טומאתן היו נסתרות בחדרן:

חוץ משל שוק העליון:    דשם מצויין כובסי נכרים דמטמאין כזבין, וגם זבין ממש מתרחקין לשם:

רבי יוסי אומר בשאר ימות השנה:    דמצויין טמאין:

ושבצדדין טהורין:    דמדרבי הטמאין, וביניהן מעוט המצוי זבין, לפיכך מתרחקין הטהורים לצדדין שברחוב שאין דריסת הרגל מצוי שם:

שמפני שהן מועטין מסתלקין לצדדין:    דהרי רוב ישראל מטהרין ברגל, והטמאין מתרחקין לצדדים:

בועז

פירושים נוספים