משנה שקלים ח ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ח · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

כל הכלים הנמצאין בירושלים ג דרך ירידה ד לבית הטבילה טמאין.

דרך עליה, טהורין, שלא כדרך ירידתן עלייתן, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, כולן טהורין, חוץ מן הסל והמגריפה והמריצה המיוחדין לקברות.

משנה מנוקדת

כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם,

דֶּרֶךְ יְרִידָה לְבֵית הַטְּבִילָה, טְמֵאִין;
דֶּרֶךְ עֲלִיָּה, טְהוֹרִין;
שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ יְרִידָתָן עֲלִיָּתָן,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
כֻּלָּן טְהוֹרִין,
חוּץ מִן הַסַּל וְהַמַּגְרֵפָה וְהַמְּרִיצָה הַמְּיֻחָדִין לִקְבָרוֹת:

נוסח הרמב"ם

כל הכלים הנמצאים בירושלים -

דרך ירידה לבית הטבילה - טמאים; ודרך עליה - טהורים;
שלא כירידתן עלייתן - דברי רבי מאיר.
רבי יוסי אומר: כולם טהורים - חוץ מן הסל, והמגרפה, והמריצה המיוחדים לקברות.

פירוש הרמב"ם

שלא כירידתן עלייתן - לפי שהם כשמורידין אותן לטבילה הם טמאים וכשמעלין אותן הם טהורים, ויתבאר לך זה ממקום הכלי ותכונתו, אם נפל בשעת הירידה או בשעת העלייה.

ומגריפה - כלי שמקבצים בו עצמות המתים.

ומריצה - הוא כלי שהיו מכתתין ומרצצים בו העצמות, כדי שיכנסו בסל להוליך אותן ממקום למקום. וזה השם מגזרת ו"תרץ את גלגלתו" (שופטים ט, נג).

ולחוזק טומאתן יהיו בחזקת טומאה.

והלכה כרבי יוסי, כי העיקר אצלנו לא גזרו על הכלים בירושלים.

אבל חוץ לירושלים, כל הכלים הנמצאים בחזקת טומאה שמא הם מדרס הזב או טמאים במת, וזו גזירה מדבריהם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

דרד ירידה לבית הטבילה - שני דרכים היו למקוה באחד יורדים ובאחד עולים, שלא יגעו הטמאים בטהורים. ושל דרך ירידה ודאי טמאים לפי שנפלו מיד המביאם לטבילה:

שלא כירידתן עלייתן - דבירידתן ודאי טמאים היו לכך היה מורידן לבית הטבילה ובעלייתן טהרו לאחר שהטבילן:

רבי יוסי אומר כולן טהורין - דלא גזרו ה על ספק כלים בירושלים. והלכה כרבי יוסי:

מגריפה - כלי שגורפים וכונסים בו עצמות המתים כשהם מפוזרים:

מריצה - כלי שרוצצים ו ומשברים בו עצמות המת כשרוצים להכניסם בסל להוליכן ממקום למקום:

פירוש תוספות יום טוב

כל הכלים הנמצאים בירושלים כו'. דחוץ לירושלים גזרו כדתנן פרק ד' דטהרות:

דרך ירידה כו' טמאים. הא דכל העיר טהורין ודתנן דרך עליה טהורים דייק הכי הא דגזייתא [טמאים] פירוש מבואות קטנות שהיו סמוך לדרך ירידה ועלייה ופעמים שהיו יורדין דרך אותם מבואות ופעמים עולין והנהו טמאין מספק. גמ' פסחים דף י"ט ע"ב:

[*שלא בדרך ירידתן עלייתן. והר"ב העתיק שלא כירידתן עלייתן וכן הוא במשנה שבסדר ירושלמי]:

רבי יוסי אומר כולן טהורים. פירש הר"ב דלא גזרו כו' וצריך לומר דירידה לבית הטבילה לא הוי הוכחה כולי האי כמו אמצע הדרך לענין זבים דלעיל דמודה ר' יוסי דגזרו:

מריצה. פירש הר"ב שרוצצים כו' וזה השם מגזרת ותרץ את גולגלתו (שופטים ט' נג) הרמב"ם*):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על המשנה) בירושלים. דחוץ לירושלים גזרו כדתנן פ"ד דטהרות:

(ד) (על המשנה) דרך ירידה. הא דכל העיר טהורין ודתנן דרך עליה טהורים דייק הכי הא דגזייתא טמאים פירוש מבואות קטנות שהיו סמוך לדרך ירידה ועלייה ופעמים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמים עולין והנהו טמאים מספק. גמרא פסחים דף י"ט:

(ה) (על הברטנורא) וצ"ל דירידה לבית הטבילה לא הוי הוכחה כולי האי כמו אמצע הדרך לענין זבים דלעיל מודה ר"י דגזרו:

(ו) (על הברטנורא) וזה השם מגזרת ותרץ את גלגלתו. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל הכלים וכו':    בפסחים פ"ק דף י"ט ואמרי' דרישא דוקא דדרך ירידה טמאים הא בכל העיר טהורים דלא גזרו על ספק כלים בירושלם והא דתנן בסיפא בדרך עליה טהורין אתי למעוטי גזייתא פי' רש"י ז"ל מבואות קטנים שהיו יורדין דרך אותן מבואות ופעמי' היו עולין והנהו טמאים מספק שהרי מתחלה טמאים היו ספק נפלו בירידה ספק בעליה ומספיקא לא נפקי מטומאה ואוקמינהו אחזקתייהו אבל שאר כלים בעיר ספק נטמאו ספק לא נטמאו לא גזרו עליהם מספק ע"כ: ובירוש' תני אבא שאול היה קורא צפרן מ"ד צפרן שהיא דומה לצפרן מ"ד מריצה שהיא מריצה את האבן לבית הקברות ופי' הר"ש שירליו ז"ל מריצה הוא מטה ברזל ארוך כמו אמה וחצי או שתים וראשו חד כצפרן ועוקרין בו האבנים מן החומות הבצורות והכי איתא בילמדנו בפרשת פקודי מה עשה נטל את הצפרן של ברזל והיה מכניסו תחתיו אמת מתוך שאני מפיל את הבסיס האדריונטי נופל ע"כ. ומ"ד מריצה שהיא מריצה את האבן לבית הקברות פי' שמצדדין בו את האבן מעט מעט להיותה גולל על הקבר:

תפארת ישראל

יכין

כל הכלים הנמצאין בירושלם:    דחוץ לירושלים כל הכלים הנמצאים בכל מקום טמאין מספק [שם]:

שלא בדרך ירידתן עלייתן:    דב' דרכים היו למקוה, כדי שלא יתטמאו העולין מהיורדין:

ר' יוסי אומר כולן טהורין:    דלא גזרו על ספק כלים בירושלים ובדרך ירידה נמי ספק הוה, דגם טהורים מצויין שם:

חוץ מן הסל והמגריפה:    [שויפעל]:

והמריצה:    הר"ב פי' שהוא כלי שמרצצין ומשברין בו העצמות, ולא ידענא מנא לי' שיהא מותר לבזות עצמות אביו ואמו כל כך [והרי תניא באבל רבתי (מסכת שמחות, יב) אין מפרקין את עצמות ואין מפסקין הגידין. והכי פסקינן ג"כ (שו"ע יו"ד תג, ו) ובירושלמי (פ"ח ה"א) אמרי' שהוא טס ברזל שמריץ בה אבנים לבית הקברות, ור"ל לפע"ד שמביא בה אבנים לקברות, או ר"ל שמשבר בה אבנים הצריכים בקברות, ורגיל שנוגע בה בעצמות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים