משנה שקלים ח ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ח · משנה ז | >>
רבי אליעזר אומר:
- את שנטמא באב הטומאה, בין בפנים בין בחוץ – ישרף בחוץ.
- ואת שנטמא בוולד הטומאה, בין בפנים בין בחוץ – ישרף בפנים.
רבי עקיבא אומר, מקום טומאתו שם שריפתו.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אֶת שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הֻטֻּמְאָה, בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ,
- יִשָּׂרֵף בַּחוּץ;
- וְאֶת שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה, בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ,
- יִשָּׂרֵף בִּפְנִים.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- מְקוֹם טֻמְאָתוֹ שָׁם שְׂרֵפָתוֹ:
רבי אליעזר אומר:
- את שנטמא באב הטומאה,
- בין בפנים, בין בחוץ,
- ישרף בחוץ.
- בין בפנים, בין בחוץ,
- ואת שנטמא בוולד הטומאה,
- בין בחוץ, בין בפנים,
- ישרף בפנים.
- בין בחוץ, בין בפנים,
- את שנטמא באב הטומאה,
- רבי עקיבה אומר:
- מקום טומאתו - שם תהיה שריפתו.
רבי עקיבא אינו חושש למין הטומאה לא קלה ולא חמורה, אבל הוא חושש למקום.
והלכה כרבי עקיבא:
ואת שנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים - דכיון דטהור מדאורייתא יד אפילו נטמא בחוץ יש לקיים בו שריפתו בקודש:
בולד הטומאה. פי' הר"ב כיון דטהור מדאורייתא כו' לאו כ"ע סברי להו שהרי כלל זה מסר בידינו הרמב"ם בפ"י מהל' אבות הטומאות דהאוכלין יהיו ראשון ושני מדברי תורה שהאדם או הכלי שהוא ראשון לטומאה אם נגע באוכל עשאהו שני. אלא ר' אליעזר הוא דס"ל הכי. ולא קי"ל כוותיה. ובירושלמי פליגי בר קפרא ורבי יוחנן. בר קפרא ס"ל דבר תורה אב הטומאה. ולד הטומאה מדבריהם ור"י אומר בין בזה בין בזה מדברי תורה:
(יד) (על הברטנורא) לאו כ"ע ס"ל (הכי) שהרי כלל זה מסר בידינו הר'מ בפ"י מהלכות אבות הטומאות דהאוכלין יהיו ראשון ושני מד"ת שהאדם או הכלי שהוא ראשון לטומאה אם נגע באוכל עשאהו שני. אלא ר"א הוא דס"ל הכי ולא קיי"ל כוותיה. ובירושלמי פליגי בר קפרא ורבי יוחנן בר קפרא ס"ל ד"ת אב הטומאה ולד הטומאה מדבריהם ורי'א בין בזה בין בזה מד"ת:
ר' אליעזר אומר את שנטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ: ר' אליעזר ס"ל דנטמא באב הטומאה אסור להכניסו בפנים דבר תורה הלכך אפי' בפסול הקדש נמי אסור להכניסו בפנים מגזרה דרבנן אבל נטמא בולד הטומאה אפי' בשאר טמאי' מדבריהם הוא דאסור להכניסו לפנים אבל לא מן התורה והכי ס"ל לבר קפרא בירוש' הלכך בפסול הקדש צריך להכניסו לפנים והא דאמרי בת"כ על כבוס בגדים לוקה ומייתי לה בירוש' אפשר דטומאת בגדיו לא חשיב כנטמאו בולד הטומאה דכיון דהוא לבוש בהן בשעת נגיעה טומאה בחבורין היא והוי כמי שנטמאו בנבלה עצמה דטומאה בחבורין חמירא כדאמרי' בפ' שני דע"ז וכן פי' הראב"ד ז"ל בתורת כהנים בפירושיו:
ר' עקיבא אומר מקום טומאתו שם שריפתו: ר"ע לא מפליג בין ולד הטומאה לאב הטומאה אלא כיון דדרשא דכל שפסולו בקדש שריפתו בקדש מחטאת שנכנס דמה לפנים הוא דילפינן הלכך מה חטאת פיסולה קבלה במקום הקדש ושרפינן לה בקדש לענין טומאה נמי אם נטמא בפנים שריפתו בפנים ואם נטמא בחוץ שריפתו בחוץ דמינה ומינה ילפינן עכ"ל ה"ר שלמה שיריליו ז"ל:
יכין
בין בפנים בין בחוץ ישרף בפנים: ר"א ס"ל ולד טומאה מטמא רק מדרבנן, ולא קיי"ל כן:
רבי עקיבא אומר מקום טומאתו שם שריפתו: בין שנטמא באב או בולד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת