משנה שקלים ח ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ח · משנה ו | >>
בשר קדשי קדשים שנטמא, בין באב הטומאה, בין בוולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ:
בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא,
- בֵּין בְּאַב הַטֻּמְאָה, בֵּין בִּוְלַד הַטֻּמְאָה,
- בֵּין בִּפְנִים, בֵּין בַּחוּץ,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- הַכֹּל יִשָּׂרֵף בִּפְנִים,
- חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה בַּחוּץ.
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- הַכֹּל יִשָּׂרֵף בַּחוּץ,
- חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה בִּפְנִים:
בשר קודשי קדשים - שנטמא,
- בין באב הטומאה,
- בין בוולד הטומאה,
- בין בפנים, בין בחוץ,
- בית שמאי אומרין:
- הכל ישרף - בפנים,
- חוץ ממה שנטמא באב הטומאה - בחוץ.
- בית הלל אומרין:
- הכל ישרף - בחוץ,
- חוץ ממה שנטמא בוולד הטומאה - בפנים.
- בית שמאי אומרין:
בית שמאי אומרים, הכל ישרף בפנים אלא מה שנטמא טומאה חמורה בחוץ.
ובית הלל אומרים, לא ישרף בפנים אלא מה שנטמא טומאה קלה בפנים:
הכל ישרף בפנים - בבית הדשן הגדול שהיה בעזרה ששם שורפים פסולי קדשי קדשים, שכל שפסולו בקודש שורפין אותו בקודש:
חוץ מנטמא באב הטומאה בחוץ - דכיון דחמירא טומאתו ואירע פסולו בחוץ אין להכניסו לעזרה לשרפו, הואיל ולא היה פסולו בקודש:
חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים - דאית ביה תרתי, טומאתו בפנים וקילא טומאתו. אבל נטמא באב הטומאה אין להשהות הטומאה בפנים עד שתשרף, אלא יוציאנה מיד וישרפנה בחוץ:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
.אין פירוש למשנה זו
בשר קדשי קדשים שנטמא וכו': ביד פי"ט דהל' פסולי המוקדשין סי' ו'. ופי' הרש"ש ז"ל הך מתני' מתנייא בת"כ בפ' צו וברישא תנינן התם הכי בקדש באש תשרף לימד על חטאת ששורפין אותה בקדש אין לי אלא זו בלבד מנין פסולי קדשי קדשים ואמורי קדשי' קלים ת"ל כל בקדש באש תשרף מכאן אמרו בשר קדשי קדשים שנטמא וכו' כדאיתא במתני' וה"פ קרא כתיב וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף ומיירי בחטאת חיצונה שנכנס דמה לפנים דנפסלה בפנים. ששורפן אותה בקדש שורפי' אותה בעזרה בבית הדשן שהיה שם כדאיתא בפ' טבול יום דבקדש דקרא קאי אבאש תשרף וכאילו כתיב בקדש באש תשרף: פסולי קדשי קדשים בשר חטאת ואשם ומנחות ועולה שנטמאו או שנשפך דמם או שיצאו חוץ למחיצתן או נטמאו חוץ למחיצתן אע"ג דפסולן לא היה במקום הקדש נשרפין תוך העזרה דהכי תנן באלו עוברין מי שיצא והיה בידו בשר קדש שנפסל בצאתו אם לא עבר צופים חייב לחזור ושורפו לפני הבירה משום דקדשים קלים מחיצתן היא ירושלם וחייב לשרפם תוך מחיצת קדושתן מקרא דכל שפסולו בקדש ישרף בקדש וכן פי' רש"י ז"ל בפ' כל שעה בהך ברייתא ודקדק שם דנקט אימורי קדשים קלים וז"ל דוקא נקט אימורי שהן החלבים הנקטרין שמחיצתן תוך חומת העזרה היא ומש"ה נשרפי' תוך העזרה אבל בשר קדשים קלים שאכילתן בכל העיר אף שריפתן אם נטמאו או נפסלו חוץ לעזרה הוא וה"נ תנן באלו עוברין שורפו לפני הבירה ע"כ וא"כ אי קדשי קדשים הוא שורפן תוך העזרה דשם הוא מחיצתן וסתמא קתני פסולי קדשי קדשים תוך העזרם פ' טבול יום והכי הוא דילפי' כי היכי דחטאת שנפסלה שיצאת חוץ למחיצתה והיא קדש קדשים שורפה תוך מחיצת קדושתה ה"נ כל אלו שיצאו חוץ למחיצתן שורפם במקום הקדש בתוך מחיצתן והך דרשא מודו בה ב"ש וב"ה וכי פליגי במתני' בגזרה דרבנן פליגי כדמפ' בירו' ור' עקיבא בלחוד הוא דס"ל דמינה ומינה ילפי' דכי פסולה במקום הקדש דוקא הוא דשרפי' במקום הקדש אבל לא כשנפסלו חוץ למחיצתן. ת"ל כל בקדש באש תשרף בקדש מיותר הוא כיון דכתיב אל אהל מועד לכפר אלא ה"ק קרא אכל בקדש ישרף בקדש כלומ' כל פסולי המוקדשין בקדש ישרפו ובקדש דכתיב קאי אכל דכתיב ברישא דקרא ואתשרף דכתי' בסיפא והשתא מפרשי' למתני' באב הטומאה בנבילה או בשרץ בולד הטומאה כגון נגע באוכל ראשון שנגע בנבלה וה"ה לשני או לשלישי או לרביעי דרביעי טמא בקדש כדאיתא פ' השוחט:
הכל ישרף בפנים: דכשנגע באב בפנים הוי פסולו בקדש ושריפתו בקדש וכן נטמא בולד בחוץ שרפינן ליה במקום הקדש ואע"ג דאסור להכניס הך טומאה לעזרה ואפי' דבר שנטמא בטמא שרץ או בטמא נבלה שאני הכא דרחמנא רבייה מקרא דכל בקדש ישרף בקדש וכ"ש כשנגע בולד בפנים וטעמא דב"ש בנגע בולד בחוץ ישרף בפנים מפ' בירושלמי:
חוץ משנטמא באב הטומאה: בחוץ דטומאתו חמורה ולא היה פסולו במקום הקדש שרפי' ליה בחוץ ומדרבנן:
ובה"א הכל ישרף בחוץ: כתב הראב"ד ז"ל בפי' תורת כהנים וז"ל טעמייהו דב"ה דכיון דמן הדין כולם שריפתן בקדש שֶׁדִינָן דומין לשאר טומאות דרחמנא רביינהו אלא מפני חומר שאר טומאות גזרו עליהם לשרפן בחוץ כיון שזה נטמא בולד הטומאה ובפנים לא גזרו עליו להוציאו בחוץ ע"כ: ועיין שם בת"כ דמשמע דמתני' דלא כר' יהודה אלא כר"מ ואיתיה בילקוט פ' צו רמז תנ"א. אח"כ ראיתי בתורת כהנים גופה ונראה דמתני' ר' יהודה היא דאילו ר"מ קאמר התם דב"ש ס"ל דהכל ישרף בפנים אפי' שנטמא באב הטומאה בחוץ. ויש גורסין במתני' חוץ ממה שנטמא וי"ג חוץ משנטמא כדכתבינן:
יכין
בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים: בבית הדשן, דכל שפסולו בקודש שריפתו בקודש:
חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ: דהו"ל ב' לריעותא, דחמיר טומאה והוא בחוץ, להכי אסור להכניסו לעזרה:
חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים: דהו"ל ב' לטיבותא א"צ להוציאו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת