משנה שקלים ז ניקוד


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין הַשְּׁקָלִים לִנְדָבָה,

קָרוֹב לִשְׁקָלִים, יִפְּלוּ לִשְׁקָלִים.
לִנְדָבָה, יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
בֵּין עֵצִים לִלְבוֹנָה,
קָרוֹב לָעֵצִים, יִפְּלוּ לָעֵצִים.
לִלְבוֹנָה, יִפְּלוּ לִלְבוֹנָה.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לִלְבוֹנָה.
בֵּין קִנִּין לְגוֹזְלֵי עוֹלָה,
קָרוֹב לַקִּנִּין, יִפְּלוּ לַקִּנִּין.
לְגוֹזְלֵי עוֹלָה, יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה.
בֵּין חֻלִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
קָרוֹב לַחֻלִּין, יִפְּלוּ לַחֻלִּין.
לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
זֶה הַכְּלָל:
הוֹלְכִים אַחַר הַקָּרוֹב לְהָקֵל;
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, לְהַחֲמִיר:
(ב)

מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה, לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר.

בְּהַר הַבַּיִת, חֻלִּין.
בִּירוּשָׁלַיִם,
בִּשְׁעַת הָרֶגֶל, מַעֲשֵׂר;
וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, חֻלִּין:
(ג)

בָּשָׂר שֶׁנִּמְצָא בַּעֲזָרָה,

אֵבָרִים, עוֹלוֹת;
וַחֲתִיכוֹת, חַטָּאוֹת.
בִּירוּשָׁלַיִם, זִבְחֵי שְׁלָמִים.
זֶה וָזֶה תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

נִמְצָא בִּגְבוּלִין,

אֵבָרִים, נְבֵלוֹת;
חֲתִיכוֹת, מֻתָּרוֹת.
וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל, שֶׁהַבָּשָׂר מְרֻבֶּה,
אַף אֵבָרִים מֻתָּרִין:
(ד)

בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִיְּרוּשָׁלַיִם וְעַד מִגְדַּל עֵדֶר, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ,

זְכָרִים, עוֹלוֹת;
נְקֵבוֹת, זִבְחֵי שְׁלָמִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָרָאוּי לִפְסָחִים, פְּסָחִים, קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם:
(ה)

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְמַשְׁכְּנִין אֶת מוֹצְאֶיהָ, עַד שֶׁהוּא מֵבִיא נְסָכֶיהָ.

חָזְרוּ לִהְיוֹת מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּבוֹרְחִין;
הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיְּהוּ נְסָכֶיהָ בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר:
(ו)

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:

שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן.
נָכְרִי שֶׁשִּׁלֵּחַ עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים, קְרֵבִין מִשֶׁלּוֹ;
וְאִם לָאו, קְרֵבִין מִשֶּׁל צִבּוּר.
וְכֵן גֵּר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ זְבָחִים,
אִם יֵשׁ לוֹ נְסָכִים, קְרֵבִין מִשֶּׁלּוֹ;
וְאִם לָאו, קְרֵבִין מִשֶּׁל צִבּוּר.
וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת,
שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵבָה מִשֶּׁל צִבּוּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין.
וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה:
(ז)

עַל הַמֶּלַח וְעַל הָעֵצִים, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים נְאוֹתִים בָּהֶן,

וְעַל הַפָּרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ מוֹעֲלִין בְּאֶפְרָהּ,
וְעַל הַקִּנִּין הַפְּסוּלוֹת, שֶׁיְּהוּ בָּאוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
הַמְּסַפֵּק אֶת הַקִּנִּין, מְסַפֵּק אֶת הַפְּסוּלוֹת: