משנה שבת יט ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יט · משנה ד | >>
מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת, חייבו.
אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.
משנה מנוקדת
- מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת:
- אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת -
- וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת - בַּשַּׁבָּת, חַיָּב.
- אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת -
- וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַּׁבָּת - בַּשַּׁבָּת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת,
- וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ - פּוֹטֵר.
נוסח הרמב"ם
מי שהיו לו - שני תינוקות,
- אחד - למול בערב שבת,
- ואחד - למול בשבת,
- שכח -
- ומל את של ערב שבת - בשבת,
- חייב.
- אחד - למול לאחר שבת,
- ואחד - למול בשבת,
- שכח -
- ומל את של אחר שבת - בשבת,
- רבי אליעזר - מחייב חטאת.
- ורבי יהושע - פוטר.
פירוש הרמב"ם
העיקר אצלנו "מילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת", ולפיכך יחייב אותו רבי אליעזר, לפי שהוא חובל ואינו מקלקל שיהיה פטור. וכן אמרו לגבי מילה "מתקן הוא".
ומה שפטר אותו רבי יהושע, לפי שהוא מל האחד שהיה חייב להמול בשבת ברשות, ואומר הואיל ונתנה שבת לדחות לזה האדם ויש לו למול האחד מן הבנים, לא יתחייב על האחר.
והחלק הראשון שהודה בו רבי יהושע שהוא חייב חטאת, זה אצלו אינו חייב, אלא שקדם ומל בערב שבת אותו שהיה חייב להמול בשבת, ואחר כן מל בשבת אותו שהיה חייב להמול מערב שבת, אז יהיה חייב לדברי הכל, כי לא נתנה שבת לדחות, והבן שתדחה השבת בשבילו כבר נמול בערב שבת. אבל אם לא קדם ומל בערב שבת ונשארו שניהם ערלים, ומל של ערב שבת בשבת, הרי זה פטור לדעת רבי יהושע הואיל ונתנה שבת לדחות.
והלכה כרבי יהושע:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מי שהיו לו שתי תינוקות וכו' - פליגי אמוראי בגמרא בגרסת משנה זו, והגרסא שתפסו רבותי עיקר. כך היא, מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר שבת בשבת חייב. אחד למול בע"ש ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. והכי פירושה, שכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב לדברי הכל, שהרי טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה כשהקדים ומל את של אחר השבת בשבת, ובהא אפילו ר' יהושע מודה: אחד למול בשבת ואחד למול בערב שבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, ר' אליעזר מחייב חטאת. דמילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת. ואע"ג דטעה בדבר מצוה שהיה טרוד באותו של שבת ומתוך כך טעה בזה, ואף בזה עשה מצוה שהרי ראוי הוא למול אלא שאינו דוחה שבת, ס"ל לרבי אליעזר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת חייב:
ורבי יהושע פוטר - דסבירא ליה טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת פטור, כיון דסבור היה שברשות בית דין הוא עושה. והלכה כר"י:
פירוש תוספות יום טוב
חייב. לפי שהוא חובל ואינו מקלקל שיהיה פטור וכן אמרו לגבי מילה מתקן הוא. הרמב"ם:
ורבי יהושע פוטר. עיין מ"ש בריש מכילתין וכן עיין במשנה ה' פרק ו' דפסחים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ו) (על המשנה) חייב. ואינו מקלקל שיהיה פטור וכן אמרו לגבי מילה מתקן הוא. הר"מ:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מי שהיו לו שני תינוקות וכו': פליגי אמוראי בגמ' בגרסת המשנה והגרסא שתפסו רבותי עיקר כך היא וכו' עד סוף לשון ר"ע ז"ל: אמר המלקט ולפי האי גירסא מתני' ר"ש בן אלעזר היא וה"נ אוקי לגרסת מתני' רב הונא בירושלמי. ודלא כר"מ דמוקי פלוגתייהו אליבא דרב יהודה באחד בשבת ואחד לאחר שבת אבל אחד למול ע"ש וא' למול בשבת ד"ה פטור ור"ח תני איפכא אומר היה ר"מ לא נחלקו ר"א ור"י על שהיו לו שני תינוקות אחד למול בע"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת שהוא חייב על מה נחלקו על שהיו לו שני תינוקות א' למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את שלאחר השבת בשבת שר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר ודבי ר' ינאי מפרשי טעמיה בגמ' וגם בפסחים פ" אלו דברים דף ע"ב ושם בסי' ה' כתבתיו יותר באורך ושם נתבאר החילוק של נתנה שבת לדחות שפירש כבר כאן הרמב"ם ז"ל. ואליבא דר"ש בן אלעזר מפרש בגמ' ושניהם ר' אליעזר ור' יהושע לא למדוה אלא מע"ז ר' אליעזר סבר כע"ז מה ע"ז אמר רחמנא לא תעבוד וכי עביד מחייב הכא נמי ל"ש ור' יהושע התם לאו מצוה הכא מצוה. ומאי דפריך שם בגמ' פסחים פ' אלו דברים (פסחים דף ע"ב) דר' יהושע אדר' יהושע מההיא דתנן התם א"ל ר' יהושע לא אם אמרת באימורי צבור שיש להם קצבה נכתב שם. ובגמ' דפ' ספק אכל דף י"ט והתם הגרסא אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומל את שלאחר שבת בשבת ר"א מחייב חטאת ור"י פוטר. וביד בפ' שני דהל' שגגות סי' ח' ופסק כלישנא דר' חייא. ועיקר הגרסא שני תינוקות בנו"ן לשון זכר וכן בתר הכי בסיפא אחד בדלי"ת. ונ"ל דמי שהיו לו שני תינוקות קאי אאב שהוא בעצמו מל את בניו ועליה רמי חיובא וגביה שייך טרדא אבל אם המוהל איש אחר נראה דודאי דשניהם פטורין לכ"ע האב פטור מפני שהוא לא עשה החבלה והאחר ג"כ פטור מפני שהוא אנוס דלא סליק אדעתי' שיטעו כדי שישאל אותם שמא עבר זמנו או שמא לא הגיע זמנו וסמך קצת יש לדבר מדאמרי' בגמ' פסחים פ' אלו דברים דהבא על יבמתו והיא נדה והוא לא ידע דפטור מחטאת שהרי ברשות עשה דהא אינו רגיל ביבמתו כדי שישאלנה אבל אם בא על אשתו והיא נדה חייב חטאת מפני שלא שאלה ופסקה להלכה הרמב"ם ז"ל שם בהלכות שגגות כך נלע"ד אע"פ שיש לחלק. ועיין בסי' ק"ה דשאלות ותשובות החכם ה"ר מנחם עזריה נ"ע:
תפארת ישראל
יכין
מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב: חטאת. בהא כ"ע מודו. מדטעה במצוה ולא עשה מצוה. דמל בן ז' ימים. ואע"ג דהנימול קודם זמנו צריך להטיף ממנו דם ברית בזמנו (כש"ך י"ד רס"ב ב'). וא"כ הו"ל מקלקל בחבורה. נ"ל דאפ"ה הועיל שא"צ לחתכו שנית:
אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת: אף דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה. דלולא שבת ראוי היה למול. אפ"ה חייב:
ורבי יהושע פוטר: מדעשה מצוה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת