משנה שבת טו א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק טו · משנה א | >>
אלו קשרים שחייבין עליהן, קשר הגמלין וקשר הספנין.
וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן.
רבי מאיר אומר, כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו.
אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן:
- קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.
- וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן, כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו,
- אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
- כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו,
אלו קשרים שחייבין עליהן?
- קשר הגמלים,
- וקשר הספנים.
- כשם שהוא חייב - על קשרן,
- כך הוא חייב - על היתרן.
- רבי מאיר אומר:
- כל קשר -
- שהוא יכול להתירו - באחת מידיו,
- אין חייבין עליו.
העיקר שתסמוך עליו הוא זה, כל קשר שהוא של קיימא חייבין עליו, ושאינו של קיימא אין חייבין עליו.
אבל אם היה הקשר בלולאות או בחיבור קצוות ועניבתם בלבד הוא מותר לכתחילה, ואם הוא קשר הוא פטור אבל אסור אם אינו של קיימא.
ואין הלכה כרבי מאיר:
אלו קשרים - קשר הגמלים. שנוקבים לגמל בחוטמו ונותנין בו רצועה וקושריס אותה קשר עולם. וכמו כן נוקבים בראש הספינה נקב ונותנין בו חבל וקושרין אותו קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם. והוי דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקים במשכן. וקשר של קיימא ואינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו של קיימא, פטור אבל אסור, ואינו חייב עד שיהא של קיימא ומעשה אומן. ושאינו של קיימא ולא מעשה אומן מותר לכתחלה:
וכשם שחייב על קשרן כר חייב על התירן - שכן ציידי חלזון היו נצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימים כדי לקצרן או להרחיבן:
שיכול להתירו - דלא הדקיה:
אין חייבין עליו - ואפילו עשאו לקיימא. ואין הלכה כר' מאיר:
כך חייב על התירן. עיין מ"ש בסד על והמתיר בפרק ז' במשנת אבות מלאכות:
.אין פירוש למשנה זו
ואלו קשרים וכו': ויש לפרש דהא דאתחיל תנא באיסור קשרים בואלו מה שאין כן בשאר אבות מלאכות משום דהא תנא גבי קושר ומתיר התופר שתי תפירות ולא משכחת חיובא בתופר שתי תפירות אא"כ קושר ואז יתחייב שתים משום תופר ומשום קושר וא"כ הרי איסור קשרים כמעט מפורש ולהכי תנא ואלו בויו מוסיף על ענין ראשון דאלו הם עיקר חיובי קושר ומתיר ואלו למעוטי כגון רצועה ארוכין שקושרין בטבעת שבחוטם נאקה וכו' והיינו דתנן בסמוך יש לך קשרים וכו' כלומ' מאחר שפירשתי לך דקשר הגמלים וקשר הספנים וכיוצא בהם הדומים אליהם בדוקא חייבין עליהם ממילא תדע דאינך ליכא חיובא בהו אלא פטור אבל אסור ולא צריכנא תו לפרושינהו ויש מותרות לכתחלה בגון מפתחי חלוק וכו' כדמפרש בגמ' ורש"י ז"ל והר"ן ז"ל כתבו ואלו קשרין המנוין באבות מלאכות הקושר והמתיר. ומ"מ עיין בפי' הר"ן ז"ל פ' כלל גדול דף ק"ל ע"ב במה שכתב בשם ה"ר אליעזר ממיץ ז"ל. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל על התירן [ע"י ש"נ.] וגם נקד הה"א בפתח והתי"ו בחיריק:
יכין
קשר הגמלין: רצועה שקשורה בחוטמו:
וקשר הספנין: חבל שקשור בספינה. דאלו קשר קיימא הן. דומיא דקושרי יריעות חוטי המשכן (ועי' במלאכת קושר):
וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן: כדהוה במשכן שהתירו חוטין שברשתות לקצרן או להרחיבן:
רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו: אפי' הוא של קיימא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת