תפארת ישראל על שבת טו

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכיןעריכה

משנה אעריכה

קשר הגמלין:    רצועה שקשורה בחוטמו:

וקשר הספנין:    חבל שקשור בספינה. דאלו קשר קיימא הן. דומיא דקושרי יריעות חוטי המשכן (ועי' במלאכת קושר):

וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על התירן:    כדהוה במשכן שהתירו חוטין שברשתות לקצרן או להרחיבן:

רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו:    אפי' הוא של קיימא:

משנה בעריכה

שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין:    רק פטור אבל אסור. ואינן מפורשים במשנה. רק בגמ' מפרש להו. שהן קשרים שהן רק לזמן ידוע. ולא לקיימן לעולם:

קושרת אשה מפתח חלוקה:    שקושרת שפת חלוקה שבימין בכתף שמאל. ושבשמאל בכתף ימין. ומתירתו בכל יום:

וחוטי סבכה:    (הויבע):

ושל פסיקיא:    אזור. ובכולהו קא משמע לן אף דאפשר למפשטינהו בדוחק בלי התרת הקשר. סד"א בטולי מבטל ליה קמ"ל:

ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן:    (שלויכע). אף דאית ביה ב' קשרים. ויכול להוציא היין בדוחק בשיתיר רק קשר א'. סד"א חד מנייהו בטולי בטליה. קמ"ל:

וקדרה של בשר:    שקשר מטלית עלי' אף שיכול להוציא המרק בדוחק דרך דד שבקדירה. אפ"ה לא מבטל ליה:

רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה:    ברוחב הפתח. ואף דיש תרי חבלים ואפשר להוציא הבהמה בדוחק בהתרת חבל א'. אפ"ה לא בטליה לא'. מהן:

קושרין דלי:    (איימער):

אבל לא בחבל:    דאזור לא מבטל ליה. משא"כ בחבל הו"ל קשר קיימא:

רבי יהודה מתיר:    בחבל שצריך למלאכתו דלא מבטל ליה. ולרבנן גזרי' אטו חבל דעלמא:

כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו:    ולרבנן אף על גב שאינו של קיימא אפילו הכי היכא דמצינו דוגמתו בקיימא גזרינן:

משנה געריכה

מקפלין:    (צו לעגען):

את הכלים:    שפשטן היום (עי' במכה בפטיש). ואיידי דתנא קשר חלוקה. שהוא תקון המלבוש. תנא נמי השתא הנך תקוני בגדים:

אפילו ארבעה וחמשה פעמים:    אפשר דר"ל אף שמקפל ד' וה' קפולין לא מחזי כמתקן:

ומציעין את המטות:    (דיא בעטטען מאכטן):

מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת:    והכי קיי"ל (ש"ב מג"א סק"ו). וה"ה כל דבר אף שאין בו טרחה. אין עושין משבת לחול או ליו"ט. כהדחת כלים (שכ"ג ס"ו). או לחפש בס"ת מקום קריאת מחר (מג"א סס"י תרס"ז):

ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת:    כשיו"כ ביום ו'. ולדידן א"א שיחול יו"כ בא' ג' ו'. (תכ"ח). רק בזמן המשנה שהיו מקדשין ע"פ ראיה:

וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים:    דשבת קדיש וחמיר טפי מיו"כ. דמחלל שבת בסקילה. ויוה"כ אינו רק בכרת שהוא בידי שמים:

ר' עקיבא אומר לא של שבת קריבין ביום הכפורים ולא של יום הכפורים קריבין בשבת:    וכ"ש דאין מקפלין מזה לזה. מדהו"ל צורך הדיוט:

בועזעריכה

הלכתא גבירתאעריכה