משנה שבת טו ניקוד
(א) אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן:
- קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.
- וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן, כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו,
- אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
- כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו,
- קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ,
- וְחוּטֵי סְבָכָה, וְשֶׁל פְּסִיקְיָא,
- וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל,
- וְנוֹדוֹת יַיִן וְשֶׁמֶן,
- וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵּצֵא.
- קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא, אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל;
- רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
- כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
- וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת,
- אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת,
- וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
- (ס"א: אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת).
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
- וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּשַׁבָּת:
משנה שבת, פרק ט"ו:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב