משנה שביעית ח ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ח · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

אין מוכרין פירות שביעית, לא במידהד, ולא במשקל, ולא במניין, ולא תאניםה במניין, ולא ירק במשקל.

בית שמאי אומרים, אף לא אגודותו.

ובית הלל אומרים, את שדרכו לאגוד בביתז, אוגדין אותו בשוק, כגון הכרישין ונץ החלב.

משנה מנוקדת

אֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בְּמִדָּה, וְלֹא בְּמִשְׁקָל, וְלֹא בְּמִנְיָן,

וְלֹא תְּאֵנִים בְּמִנְיָן,
וִלֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
אַף לֹא אֲגֻדּוֹת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגוֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק,
כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב.

נוסח הרמב"ם

אין מוכרין פירות שביעית -

לא במידה, ולא במשקל, ולא במנין.
לא תאנים - במנין,
ולא ירק - במשקל.
בית שמאי אומרים:
אף לא אגודות.
בית הלל אומרין:
את שדרכו לאגוד לבית -
אוגדין אותו לשוק - כגון הכרישין, ונץ החלב.

פירוש הרמב"ם

הוא אומר, שהדבר המועט שמותר לאדם למכרו מפירות שביעית, כמו שיתבאר אחר זה, אסור למכרו על דרך מכירת שאר המכירות בשאר השנים, שלא ייראה סוחר בפירות שביעית. אבל צריך לעשות עניין מענייני הפקר שבפירות שביעית, כגון שימכור כפי שיזדמן, לא במידה ולא במספר. והדמים שהוא לוקח הם דמי שביעית, ונתחייבו בדין דמי שביעית כמו שיתבאר אחר זה.

וכרישין - הוא ה"כרתי".

ונץ החלב - נקרא בלשון ערב "מחלב", וכבר פירשתי שמותם (פ"ז מ"א):

פירוש רבינו שמשון

לא במדה. מפרש בירושלמי (פ"ח ה"ג) טעמא כדי שימכרו בזול:

אף לא אגודות. אין מביא בשוק:

את שדרכו לאגוד. כשרוצה אותן לבית מותר להוליכן אגוד למכור:

ירושלמי (פ"ח ה"ג) למה כדי שימכרו בזול וישקלו בליטרא [וימכרו בזול] אם אומר אתה כן אף הוא אין נוהג בהן קדושה ככרות חוצה לארץ שנכנסו לארץ לא יהיו נמכרין לא במדה ולא במשקל ומנין אלא כפירות הארץ ואם היו ניכרין מותר. עוד ירושלמי (שם) רבי יוסי בשם רבי בא בר ממל זה שהוא מודד בכפישה ונסתיימה לו ב' וג"פ אסור למוד בו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא במדה ולא במשקל ולא במנין - כדי שימכרו בזול. א"נ מתוך שאין מוכרין אותן כדרך שמוכרים בשאר שנים ינהגו בהם קדושת שביעית ולא אתו לזלזולי בהו:

אף לא אגודות - שלא ימכור כדרך שמוכרים בשאר שנים:

ונץ חלב - מפורש בפרקין דלעיל:

פירוש תוספות יום טוב

אין מוכרין וכו'. לא במדה כו'. כתב הרמב"ם מה שמותר למכור כדתנן בפ' דלעיל מ"ג וכדתנינן תו לקמן רפ"ט וע"ש בפירושו וז"ל התוספות בפ"ק דר"ה דמלקט ע"מ לאכול והותיר מותר למכור ואפשר דלוקח ע"מ לאכול לא חשיב סחורה אא"כ לוקח בזול ע"מ למכור ביוקר שקונה להרויח. וכתב עוד הרמב"ם שהדמים יש להם דין שביעית:

ולא תאנים במנין ולא ירק במשקל. יצאו אלו מן הכלל לאשמועינן דאע"ג דרגילות התאנים לשקלן כד"א מנה דבילה וה"א דכשמשנה ומנאן סגי וכן בירק דרך למנותן אגודות אגודות כדתנן במ"ב פ"ג דדמאי הלוקח ירק כו' שאינו מחוסר אלא מנין וה"א כי משנה ושוקלן שרי קמ"ל דאין מותר למכור באלו הדרכים אפי' בשינוי מכדרכו אלא מוכר אכסרה כלומר באומד. [ובמשניות הכתובים לא נכתב ולא תאנים במנין א"כ קתני ירק משום פלוגתא דבית שמאי ובית הלל]:

[ב"ש אומרים אף לא אגודות. כלומר אע"פ שרוצה למכור שלא במנין אלא אכסרה ועיין לקמן]:

וב"ה אומרים את שדרכו לאגוד בבית וכו'. פי' הר"ש את שדרכו לאגוד כשרוצה אותן לבית מותר להוליכן אגוד למכור. ע"כ. והטעם כתב הראב"ד דהשתא אין האגודה דרך סחורה. ויש להרמב"ם פי' אחר בחבורו פ"ו דאגודות בית משונין מאגודות שוק וסברי ב"ה דבדרך אגודות בית רשאי לאוגדן לשוק [ולמכור אכסרה ולא כדרך שאוגדים לשוק כדי שלא יהיה כמוכר מצומצם]:

[הכרשין. מפורש בפ"ק מ"ב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) לא במדה. הא דמותר למכור כתבו התוספת פרק קמא דראש השנה דהמלקט על מנת לאכול והותיר מותר למכור ואפשר דלוקח על מנת לאכול לא חשיב סחורה אלא אם כן לוקח בזול על מנת למכור ביוקר שקונה להרויח וכתב הר"מ שהדמים יש להן דין קדושת שביעית:

(ה) (על המשנה) לא תאנים כו'. אשמעינן דאף על גב דרגילות התאנים לשקלן כו' וה"א דכשמשנה ומנאן סגי וכן בירק דדרך למנותן אגודות וה"א כי משנה ושוקלן שרי קמ"נ דאין מותר למכור באלו הדרכים אפילו בשנוי מכדרכו אלא מוכר אכסרה כלומר באומר. תוי"ט:

(ו) (על המשנה) בית שמאי אומרים אף לא אגודות. כלומר אע"פ שרוצה למכור שלא במנין אלא אכסרה:

(ז) (על המשנה) בבית. פירוש את שדרכו לאגוד כשרוצה אותן לבית מותר להוליכו אגוד למכור. הר"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין מוכרין פירות שביעית לא במדה וכו' ולא תאנים במנין:    קשיא לי דאמאי אצטריך למהדר ולמיתני תו ולא תאנים במנין דכיון דתנא אין מוכרין פירות שביעית וכו' הכל בכלל דבשלמא ירק אפשר דלא הוי בכלל פירות ואת"ל דהוי הדר תנייה לאשמועי' ביה פלוגתא דב"ש וב"ה אבל תאנים קשה ואי הוי דרכן של תאנים לימכר בשאר השנים במשקל או במדה הוה אמרי' דאתא לאשמועי' דאפי' ע"י שנוי אסור וגלי בתאנים וה"ה בשאר פירות דלא תימא דוקא כשמוכר במדה דבר שדרכו לימדד ובמשקל דבר שדרכו לשקול ובמנין דבר שדרכו למנות אבל אי אפיך ושינה לית לן בה קמ"ל כך נלע"ד וכן מצאתי אח"כ שכתב קרוב לזה בתי"ט. וגם הר"ר יהוסף ז"ל מצאתי שכתב וז"ל ולא תאנים במנין פי' אע"פ שאין הדרך למכרן בכך וכן הירק אין הדרך למוכרו במשקל אפ"ה אסור כן נ"ל עכ"ל ז"ל:

את שדרכו לאגוד אותו בבית:    יש גורסין לבית והרמב"ם ז"ל פי' וז"ל שם פ' ששי דברים שדרכן ליאגד בבית למכרן בשוק אגודים אוגד אותם כדרך שאוגדן להביאם לבית לא כדרך שאוגדן לשוק כדי שלא יהא כמוכר בצמצום אבל דברים שאין דרכן ליאגד אלא לשוק אין אוגדין אותן ואפי' אותן שדרכן ליאגד בבית כשמוכר אותן בשוק מוכרן אכסרה לא במשקל ולא במדה ולא במנין ע"כ בהרחבת לשון קצת. והראב"ד ז"ל פי' לאגוד אותו בבית לאכלו והואיל שדרכו לאגדו אפי' לאכלו בביתו כדי שידע בכמה אגודות הוא מסתפק בשבוע גם כשימכור אותן בשוק אוגד אותו שאין אגודתו דרך סחורה אא"כ אין דרכו של ירק זה ליאגד אלא לימכר בשוק ע"כ. וקרוב לזה פי' ה"ר שמשון ז"ל. הכרישין ונץ החלב דרכן לאגדן אפי' בבית. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל יש ס"א דגרסי' ליאגד בבית אוגדין אותו בשוק ונ"ל דטעות הוא דמה מועיל זה שהוא אוגדו בשוק כיון שהטעם הוא שאסור למכרו כדרך שמוכרו בשאר השנים ותו דכל הדברים אין אוגדין אותם בבית אלא בגנה אלא נראה דגרסי' לבית לשוק בלמ"ד וה"פ כל דבר שדרכו לאוגדו לבית כלומר המוליכו לביתו אוגדו כדי שלא יתקלקל או מטעם אחר ולא מטעם שרוצה למוכרו במנין האגודות אלא אף המוליכו לביתו לצרכו אוגדו אותו המין אוגדין אותו אף בשביעית לשוק כלומר כדי למכור עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

ולא תאנים במנין:    כדי שימכר בזול. להיכירא דשביעית. ואע"ג דבל"ז אסור לסחורה. עכ"פ בלקט לעצמו והותר מותר [כפ"ז מ"ג]:

ולא ירק במשקל:    קמ"ל אע"ג שזה שנוי. דתאנים אורחייהו למכור במשקל וירק במניין. אפ"ה אסור:

בש"א אף לא אגודות:    אף בלא מניין אסור למכור אגודות רק ימכר הירק שלא אגוד. כדי לשנות מדרך סחורה בשאר שנים:

ובה"א את שדרכו לאגוד בבית:    אם כשרוצה להביאן לאכילת ביתו נמי אוגדן:

אוגדין אותו בשוק:    ר"ל אז מותר לאגדן למכור בשוק. דאז אין האגוד דרך סחורה. א"נ ה"ק כדרך שאגדן לצורך ביתו. מותר לאגדן למכור בשוק. דקשר בית משונה הוא:

כגון הכרשין ונץ החלב:    עפ"ז סי' יב. יד:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים