משנה שביעית ח ניקוד


פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א) כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית:
כָּל הַמְּיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לָאָדָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לַבְּהֵמָה.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לָאָדָם, אֲבָל לֹא לַבְּהֵמָה.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לְמַאֲכַל אָדָם וְלֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה,
חִשַּׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי אָדָם וְחֻמְרֵי בְהֵמָה;
חִשַּׁב עָלָיו לְעֵצִים, הֲרֵי הוּא כְּעֵצִים.
כְּגוֹן הַסִּירָא וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית.
(ב) שְׁבִיעִית, נִתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה,
לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל,
וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ.
לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן.
וְכֵן בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
קַל מֵהֶם שְׁבִיעִית, שֶׁנִתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר.
(ג) אֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בְּמִדָּה, וְלֹא בְּמִשְׁקָל, וְלֹא בְּמִנְיָן,
וְלֹא תְּאֵנִים בְּמִנְיָן,
וִלֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
אַף לֹא אֲגֻדּוֹת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגוֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק,
כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב.
(ד) הָאוֹמֵר לַפּוֹעֵל: הֵא לָךְ אִסָּר זֶה וּלְקוֹט לִי יָרָק הַיּוֹם,
שְׂכָרוֹ מֻתָּר.
לְקוֹט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם,
שְׂכָרוֹ אָסוּר.
לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם כִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן, כְּשֶׁאֶלְקוֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לְךָ,
מֻתָּר.
לָקַח מִמֶּנּוּ סְתָם, לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית,
שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית.
(ה) אֵין נוֹתְנִים, לֹא לַבַּיָּר, ולֹא לַבַּלָּן, וְלֹא לַסַּפָּר, וְלֹא לַסַּפָּן.
אֲבָל נוֹתֵן הוּא לַבַּיָּר לִשְׁתּוֹת.
וּלְכֻלָּן הוּא נוֹתֵן מַתְּנַת חִנָּם.
(ו) תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בְּחֻרְבָּה [נ"א: בְּחַרְבָּה].
אֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת, אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בַּעֲרֵבָה.
וְאֵין עוֹשִׂין זֵיתִים בַּבַּד וּבַקֹּטֶב,
אֲבָל כּוֹתֵשׁ הוּא וּמַכְנִיס לְבוֹדִידָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַף טוֹחֵן הוּא בְּבֵית הַבַּד וּמַכְנִיס לְבוֹדִידָה.
(ז) אֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁל שְׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה,
שֶׁלֹא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְּסוּל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.
וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּשׂ בַּשְּׁבִיעִית, וְהַפְּרִי עַצְמוֹ אָסוּר.
(ח) אֵין לוֹקְחִים עֲבָדִים וְִקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית;
וְאִם לָקַח, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.
אֵין מְבִיאִין קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית;
וְאִם הֵבִיא, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.
אֵין סָכִין כֵּלִים בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית;
וְאִם סָךְ, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ.
(ט) עוֹר שֶׁסָּכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִדָּלֵק;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ.
אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עוֹר שֶׁסָּכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית, יִדָּלֵק.
אָמַר לָהֶם: שְׁתוֹקוּ; לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ.
(י) וְעוֹד אָמְרוּ לְפָנָיו:
אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאוֹכֵל פַּת כּוּתִים כְּאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר.
אָמַר לָהֶם: שְׁתוֹקוּ; לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ.
(יא) מֶרְחָץ שֶׁהֻסְּקָה בְּתֶבֶן אוֹ בְּקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית, מֻתָּר לִרְחוֹץ בָּהּ.
וְאִם מִתְחַשֵּׁב הוּא, הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחוֹץ.