משנה פרה ט ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ט · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

מי חטאת ואפר חטאת, לא יעבירם בנהר ובספינהיב, ולא ישיטם על פני המים, ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד זה.

אבל עובר הוא במים עד צוארו.

עובר הוא הטהור לחטאת ובידיו כלי ריקם הטהור לחטאת, ובמים שאינם מקודשין.

משנה מנוקדת

מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת, לֹא יַעֲבִירֵם בְּנָהָר וּבִסְפִינָה, וְלֹא יְשִׁיטֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲמוֹד בְּצַד זֶה וְיִזְרְקֵם לְצַד זֶה. אֲבָל עוֹבֵר הוּא בַמַּיִם עַד צַוָּארוֹ. עוֹבֵר הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת וּבְיָדָיו כְּלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, וּבְמַיִם שֶׁאֵינָם מְקֻדָּשִׁין.

נוסח הרמב"ם

מי חטאת ואפר חטאת לא יעבירם בנהר ובספינה ולא ישיטם על פני המים ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד אחר אבל עובר הוא במים עד צווארו עובר הוא הטהור לחטאת ובידו כלי ריקן הטהור לחטאת במים שאינן מקודשין.

פירוש הרמב"ם

הנה נזדמן פעם אחד בזמן מה, ונשאו כלי במי חטאת בספינה ומצאו כזית מן המת בקערורית הספינה ונטמאו אלו להיותם במקום טמא כפי העיקר אשר יתבאר בפ' אשר אחר זה, וגזרו גזירה שלא תנשא בספינה לעולם, ולא יעביר ג"כ הכלי אשר בו מי חטאת או אפר חטאת על גבי המים, ולא יושלך מעבר לעבר ותעבור על הנהר, לפי שזה כולן דומים להעברה בספינה. וזאת היתה כלל הגזרה, וראוי לו שיעביר מי חטאת בעצמו וזה שילך בנהר ויפסיקהו והם בידו לא שישוט והם בידו לפי שגזרו שלא ישוט באופן מן האופנים, והוא אמרו אבל הוא עובר במים עד צוארו ואחר זה אמר עובר הוא הטהור לחטאת, אם שט במים או עבר בספינה הנה הוא טהור, וכן אם שט ובידו כלי ריקם טהור לחטאת או מים שאינן מקודשים שהן נשארו טהורין כמו שהיו לפי שלא גזרו אלא על האפר ועל המים המקודשין, אמנם האנשים והכלים ומים שאינן מקודשין לא גזרו עליהן:

פירוש רבינו שמשון

מי חטאת:    המקודשין:

ואפר חטאת:    אפי' בפני עצמן אבל מים שאינן מקודשין שרי כדקתני סיפא:

לא יעבירם בנהר ובספינה:    בפרק חומר בקודש (דף כג א) מפרש דגזור משום מעשה שהיה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה וגזור בכל הני גווני שאינו עובר ברגליו כגון משיטם על פני המים ועומד מצד אחד על שפת הנהר וזורק לצד עבר אחר משום דדמו לספינה ועוד קתני התם שלא יהא רוכב על גבי חבירו ועל גבי בהמה אא"כ רגליו נוגעות בארץ אבל מעבירם על בי הגשר ואינו חושש אחד ירדן ואחד שאר נהרות וחנניא בן עקביא פליג בתוספתא (תוספתא פרה, ט) ומייתי לה התם בפרק במה אשה (דף ס ב) ואמר לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מי חטאת - במקודשין איירי. אבל מים שאינן מקודשין שרי, כדקתני סיפא:

אפר חטאת - אפילו אפר עצמו בלא מים:

לא יעבירם בנהר ובספינה - דגזור משום מעשה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בספינה בירדן ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה יג:

ולא ישיטם על פני המים - דדמי לספינה. וכן לא יעמוד בצד זה של נהר ויזרקם לצד שני, דגם זה דמי קצת לספינה:

אבל עובר הוא - ברגליו יד:

במים - עם מי חטאת שבידו טו:

עובר הוא הטהור לחטאת - בין בספינה בין שט על פני המים, ואינו חושש. וכן נושא בידו או משיט על פני המים כלי שהוא טהור לתת בו מי חטאת כשהוא ריקם, או שיש בו מים שעדיין לא נתקדשו באפר פרה. שלא גזרו אלא על המים המקודשים ועל האפר בלבד, לא על האדם והכלים הטהורים (ומים שאינן מקודשין):

פירוש תוספות יום טוב

ובספינה. כלומר וכשהוא בספינה לאפוקי עובר ברגליו דסיפא. ועיין בסמוך. ומ"ש הר"ב ונמצא כזית מן המת תחוב כו'. והאהילו עליו ונטמאו. רש"י פ"ג דחגיגה דף כ"ג:

אבל עובר הוא. פי' הר"ב ברגליו. וכן על הגשר כדאיתא התם בגמרא ובפט"ו דיבמות דף ק"ו ופירש"י דכארעא סמיכתא דמי. והאדם המעבירו הולך כל שעה ברגליו ואינו דומה לספינה [ומ"ש הר"ב עם מי חטאת שבידו או אפר פרה. הרמב"ם פרק י' מהלכות פרה]:

ובידיו כלי ריקם וכו'. פי' הר"ב דלא גזרו כו'. ועיין מ"ש במ"ה פרק דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) ובספינה. כלומר וכשהוא בספינה:

(יג) (על הברטנורא) והאהילו עליו ונטמאו. רש"י:

(יד) (על הברטנורא) וגם על הגשר מותר, דכארעא סמיכתא הוא, ואדם המעבירו הולך כל שעה ברגליו ואינו דומה לספינה. רש"י:

(טו) (על הברטנורא) או אפר פרה. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ולא ישיטם על פני המים:    וחנניה פליג ואמר לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה ובעי התם ביבמות נימא ר' חנניא בן עקביא ורבנן בפלוגתא דב"ש וב"ה קמיפלגי דב"ה ס"ל כר' חנניה בן עקביא כדתנן התם בה"א לא שמענו אלא בבאה מן הקציר ובאותה מדינה וכמעשה שהיה א"ל אחת הבאה מן הקציר וכו' ומשני אמרי לך רבנן אנן דאמרי' אף כב"ה אלא התם דטעמא משום דמרתתא במקום קרוב מרתתא במקום רחוק לא מרתתא אבל הכא מה לי ירדן מה לי שאר נהרות ור' חנניה בן עקביא אמר לך אנא דאמרי אף כב"ש ע"כ ל"ק ב"ש התם דנאמנת לומר מת בעלי אלא משום דאיהי דייקא ומנסבא מה לי מקום קרוב מה לי מקום רחוק אבל הכא משום מעשה שהיה בירדן ובספינה דהוה מעשה גזור רבנן בשאר נהרות דלא הוה מעשה לא גזור רבנן:

תפארת ישראל

יכין

לא יעבירם בנהר ובספינה:    ר"ל לא יביאם בספינה ששטה בנהר. והא דלא סגי לי' למנקט לא יעבירם בספינה. הא קמשמע לן דדוקא בנהר אסור. אבל בים הגדול מותר [כרמב"ם פ"י מפרה ה"ג]. וגזרו כן. משום מעשה שהי'. שלא בדקו הספינה יפה קודם שהביאו לתוכה המי פרה. ואח"כ מצאו כזית ממת טמון בקרקעית הספינה. ונטמאו המי חטאת משום שהיו בספינה. דהוה לי' מקוה טמא [ר"מ ועפ"י מ"ג]. א"נ דמיירי שהאהיל הכלי שבו המים על מקום הטומאה [רש"י חגיגה כג"א ויבמות קטז"ב]. ומדמוכח מזה שלא היו ספנים נזהרין יפה לנקות ספינתם מטומאת מת. להכי גזרו שלא יביאו מי ואפר של חטאת בספינה ובכל הדומה לספינה. והא דלא גזרו נמי מה"ט שלא להביא קודש ותרומה בספינה. שאני פרה דלמשמרת למי נדה כתיב. וצריך שיעשו לה שמירה יתירה:

ולא ישיטם על פני המים:    להביאם בכלי ששטה על פני המים. או ששט אדם במים והכלי עם מי החטאת או האפר בידו. דהו"ל דומיא דספינה:

ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד זה:    דהו"ל נמי דומיא דספינה דמ"ש שט במים או באויר [עיין טהרות פ"ד מ"א ומ"ח]. וה"ה שגזרו על רוכב על הבהמה. כל שאין רגלי הרוכב נוגעים בקרקע. דהו"ל דומיא דספינה. ומה"ט נראה דגם בקרון אסור [ועיין חגיגה דכג"א. ותמוה דהרמב"ם [פ"י מפרה] השמיט רוכב]:

אבל עובר הוא:    בהולך ברגליו במים:

במים עד צוארו:    ר"ל אפי' עד צוארו שאין פסיעותיו נראין. ודומה לשט. אפ"ה שרי. וכ"ש דשרי להוליכן ע"ג גשר [יבמות קטז"ב]:

עובר הוא:    ר"ל אבל מותר לעבור אפילו בספינה:

ובידיו כלי ריקם הטהור לחטאת:    דבכל הנהו לא צותה תורה שמירה יתירה:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים