מלאכת שלמה על פרה ט
<< · מלאכת שלמה · על פרה · ט · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נפל לתוכה שקצים ורמשים וכו': ביד שם פ"ט סי' י"א י"ב וכתב או שנשתנו מראיהן פסולין אפילו היו יבשים ביותר כגון הנמלה והרירה והכנה שבתבואה ע"כ ודלא כר"ש ור' אליעזר בן יעקב. ונראה שהוא ז"ל גורם והרירה בשתי רישין שכך הוא שם בשלשה מיני דפוסים:
כל העופות פוסלין: בחולין פ' אלו טרפות (חולין דף ס"ב) וא"ר יוחנן בשם ר' חלפתא דקרצית הנמצאת בעמרים אינה פוסלת והא דלא תנא הכא חוץ מן היונה וקרצית משום דלא פסיקא ליה דקרצית פחותה מכזית פוסלת ומכזית ולמעלה הוא שאינה פוסלת:
חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת: שם בחולין אמרי' דתסיל מין יונה ופרכינן אי איתא דתסיל מין יונה ליתני חוץ מיונה ותסיל ומשנינן תסיל מוצץ ומקיא ואפילו הכי מין יונה הוא דהא מוצץ ושאר עופות אין מוצצין אלא שואבין בחרטום התחתון וכיון דתסיל מקיא פוסל מפני הקיאה המעורבת וה"ל כרוק בעלמא א"נ משום מלאכה ע"כ עם פי' רש"י ז"ל:
ועיין במ"ש בפ"ק דידים סי' ג':
מפני שהיא מלקת: קצת משמע מדברי רש"י ותוס' ז"ל דגם בחולדה גרסי' מפני שהיא מקיאה:
רבן גמליאל אומר אף הנחש מפני שהוא מקיא:: ובירוש' דתרומות פ"ח דף מ"ו מייתי לה למילתיה דרבן גמליאל וכתב שם הר"ש שיריליו ז"ל ונ"ל לפ' טעמא כן משום דכתיב ונתן עליו מים חיים אל כלי ודרשי' בפ' כל שעה שתהא חיותן בכלי פי' בעינן דהמים ימלא בהם בכלי במקום חבורן דהיינו מקום חיותן שיהו חיים אצל הכלי שהוא מתמלא ובעינן נמי דבשעה שתולש המים באזוב שיהו המים בכלי דכיון דכתיב במים הידועים בשעת הזאה אלמא דגם בשעת הזאה בעינן ממים שיהא תלישתן משם בכלי ואילו נתלשו בדבר שאינו כלי פסולין דכלי כתיב וכיון דחולדה מלקקת הרי נתלשו המשקים משם ונופלים מפיה אל תוך הכלי הלכך משקים שבכלי זה פסולין לקדוש דיש שם תערובת הקיא דהרי יש כאן משקים שנתלשו שלא מן הכלי והיינו טעמא נמי דירד בה טל ומש"ה תניא בתוספתא ממלא אדם חבית ממעין זה וחבית ממעין זה ונותן אותם בשוקת א' ומקדש דהא התם לעולם נתקבלו בכלי וזה יותר נכון ממה שפי' רש"י ז"ל ושאר מפרשים עכ"ל ז"ל:
על מי חטאת לשתותן. ר' אליעזר אומר פסל: גרסי' או ר' אליעזר פוסל אבל לא גרסי' ר' אליעזר אומר פסול דאין דרך בשום משנה או ברייתא למיתני ר' פלוני אומר חייב או ר' פלוני אומר פטור רק רבי פלוני פוטר ר' פלוני מחייב וכן גבי כשר ופסול וגבי אסור ומותר וגבי טמא וטהור ג"כ אין דרך לשנות רק מכשיר ופוסל אוסר ומתיר מטמא ומטהר אבל זאת מצאנו ראינו ר' פלוני אומר פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וכגון ההיא דתניא בפ"ק דב"ק דף י' ושם ס"פ כיצד הרגל ובפ' הנשרפין (סנהדרין דף ע"ח) ובדוכתי אחריני הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בין בבת אחת בין בזה אחר זה כולן פטורין ר' יהודה בן בתירא אומר בזה אחר זה האחרון חייב מפני שקירב מיתתו ע"כ וכן בכמה ברייתות כיוצא באלו דכיון דת"ק פטר בשניהם שייך למיתני ר' פלוני אומר בהאי חייב ובהאי פטור או בהאי אסור ובהאי מותר או בהאי כשר ובהאי פסול או בהאי טמא ובהאי טהור. ואי משכחת שום משנה או ברייתא או תוספתא דקתני בה ר' פלוני אומר פטור וכו' צ"ע אם אינו טעות:
ואם גרגר כשר: פי' הרא"ש ז"ל ששפך מן הכלי באויר שלא נגע הכלי אל פיו כשר והרמב"ם ז"ל ג"כ פי' אם שפך המים מכלי מבלי שיקרב פיו עם פי הכלי לא פסל:
פרה ששתתה וכו': פ"ק דפסחים דף י"ז ותמהתי שלא הגיהו שם לא רש"ל ולא הרב בצלאל אשכנזי ז"ל מלות מעת לעת שאינם שם בגירסא שכך הלשון שם פרה של זבח או של חולין ששתתה מי חטאת ושחטה בעודן במעיה בשרה טמא וכו' ושמא דאף רש"י ז"ל לא הוה גריס לה ודומה שאותה היא ברייתא. ואיתא נמי בתוס' חולין פ' בהמה המקשה (חולין דף ע"ג:)
ואיכא מאן דמפ' התם בפסחים בטלו במעיה מטומאה חמורה אבל מטמאו טומאה קלה לאוכלין בלא הכשר שרץ וכולה ר' יהודה וחסורי מחסרא וה"ק פרה ששתתה מי חטאת בשרה טמא בד"א טומאה קלה אבל טומאה חמורה לא שר' יהודה אומר בטלו במעיה אבל רב אשי מסיק התם בטלו לגמרי דה"ל משקה סרוח ותניא בת"כ וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא פרט למשקה סרוח. ועיין תו בפי' הר"ש ז"ל:
וכתבו תוס' ז"ל שם בפסחים בטלו במעיה אבל בעודן בפיה לא בטלו אע"ג דאמרי' במסכת פרה דכל העופות פוסלין מי חטאת אומר ר"י דהתם מיירי קודם קדוש ונפסלין כדפי' הקונטריס בהניזקים דבעינן שתהא חיותן בכלי או משום מלאכה והכא איירי לאחר קדוש מדחשיב להו סופו לטמא טומאה חמורה ומלאכה אינה פוסלת אחר קדוש כדתנן במסכת פרה המלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר ובספרי יליף לה מדכתיב למי נדה וכבר הן למי נדה ובטלו במעיה משום הסח הדעת משום דכתיב למשמרת יצאו אלו שאינם למשמרת הואיל ששתתה מהם הפרה עכ"ל ז"ל:
ובס"פ בתרא דמס' מקואות הביא הר"ש ז"ל תוספתא דקתני פרה ששתה מי חטאת ושחטה בתוך מעת לעת זה היה מעשה והיה ר' יוסי הגלילי מטהר ור' עקיבא מטמא סייע ר' טרפין את ר' יוסי הגלילי סייע ר"ש בן ננס את ר' עקיב' סילק ר"ש בן ננס את ר' טרפון סילק ר' עקיב' את ר' יוסי הגלילי אחר זמן מצא לו תשובה אמר לו מה אני לחזור א"ל לא לכל אדם אלא לך שאתה הוא יוסי הגלילי א"ל הרי הוא אומר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא כשהן שמורין למי נדה ולא כששתתה פרה זה היה מעשה ונמנו עליה ל"ב זקנים בלוד וטהרוה פי' את הפרה והחזיר ר' יוסי הגלילי את ר"ע מדבריו באותה שעה קרא ר"ט המקרא הזה ראיתי את האיל מנגח וגו' זה ר' עקיב' והנה צפיר העזים בא מן המערב וגו' זה ר' יוסי הגלילי ותשובתו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו זה ר' עקיב' ושמעון בן ננס ולא היה כח לאיל לעמוד זה ר' עקיב' וישליכהו ארצה וירמסהו זה ר' יוסי הגלילי ולא היה מציל מידו אלו ל"ב זקנים בלוד שטהרוה:
ולא ישיטם על פני המים: וחנניה פליג ואמר לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה ובעי התם ביבמות נימא ר' חנניא בן עקביא ורבנן בפלוגתא דב"ש וב"ה קמיפלגי דב"ה ס"ל כר' חנניה בן עקביא כדתנן התם בה"א לא שמענו אלא בבאה מן הקציר ובאותה מדינה וכמעשה שהיה א"ל אחת הבאה מן הקציר וכו' ומשני אמרי לך רבנן אנן דאמרי' אף כב"ה אלא התם דטעמא משום דמרתתא במקום קרוב מרתתא במקום רחוק לא מרתתא אבל הכא מה לי ירדן מה לי שאר נהרות ור' חנניה בן עקביא אמר לך אנא דאמרי אף כב"ש ע"כ ל"ק ב"ש התם דנאמנת לומר מת בעלי אלא משום דאיהי דייקא ומנסבא מה לי מקום קרוב מה לי מקום רחוק אבל הכא משום מעשה שהיה בירדן ובספינה דהוה מעשה גזור רבנן בשאר נהרות דלא הוה מעשה לא גזור רבנן:
אפר כשר: ובגמ' בכורות פ' הלוקח בהמה (בכורות דף כ"ג) וכתוב שם בתוס' חיצוניות אפר כשר פי' אפר פרה וי"ס דגרסי בשר בבית והיא היא ע"כ. ומשמע דהכי גריס הרשב"א ז"ל בתשובותיו סוף סימן תש"ל:
בפי' רעז"ל ואפילו רוב אפר חטאת וכו' דהוי כמו צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן דבריש פירקי':
ר' אליעזר אומר מקדשים בכולן: אזיל לטעמי' דאמר בריש פרקי' יזה שתי הזאות והזאה אינה צריכה שיעור:
בפי' רעז"ל ונהי דנושא מי חטאת וכו' עד לחטאת מיהא טהור דאל"כ לא תמצא טהור מזה על הטמא:
בפי' רעז"ל צ"ל מטמאים את הטהור לתרומה בידיו ובגופו וכו' וכך פי' הרמב"ם ז"ל וכך גריס אבל רבינו שמשון ז"ל גריס מטמאים את ידי הטהור לתרומה ואת ידי הטהור לחטאת לא בידיו ולא בגופו ופירש כו' עד לא חשיבי כמשקי' טמאים וקשיא לי דתנן לקמן פ' בתרא הטהור לחטאת. שנטמאו ידיו נטמא גופו ועוד דמשקי' גרידי תנן לקמן בפ' עשירי דמטמאין את הטהור לחטאת אם נגע בידיו כל שכן מים שאינם ראויין לקידוש דחמירי טפי כשנתן בהן אפר כשר וגם לא בידיו ולא בגופו אינו מתיישב לגרסתו הלכך נראה כגירסת הרמב"ם ז"ל עכ"ל הרא"ש ז"ל.
וכתב הר"ש ז"ל ומתני' דלא כר' יעקב דפליג בתוספתא דתניא אפר כשר שנתערב במים פסולין דהיינו מים שאינם ראוין לקדש דמתני' מטמאין את הכהן ואת תרומתו ר' יעקב אומר מטמאין הן משום משקה פי' לטהור לחטאת ולא לטהור לתרומה ודוקא נגע בידו אבל ברגלו טהור ע"כ.