משנה פסחים י דפוסים
משנה פסחים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
ערבי (ס"א ערב) פסחים סמוך למנחה, לא יאכל אדם עד שתחשך.
ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב.
ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפלו מן התמחוי.
מזגו לו כוס ראשון,
בית שמאי אומרים, מברך על היום, ואחר כך מברך על היין.
ובית הלל אומרים, מברך על היין, ואחר כך מברך על היום.
הביאו לפניו, מטבל בחזרת, עד שמגיע לפרפרת הפת.
הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין, אף על פי שאין חרוסת מצוה.
רבי אליעזר ברבי צדוק אומר, מצוה.
ובמקדש היו מביאים לפניו גופו של פסח.
מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו.
ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור.
שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבושל, הלילה הזה כולו צלי.
שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים.
ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו.
מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה.
רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן, פסח, מצה, ומרור.
פסח, על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים.
מצה, על שום שנגאלו אבותינו במצרים.
מרור, על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה.
ונאמר לפניו, "הללויה".
עד היכן הוא אומר, בית שמאי אומרים, עד "אם הבנים שמחה".
ובית הלל אומרים, עד "חלמיש למעינו מים".
וחותם בגאולה.
רבי טרפון אומר: "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים", ולא היה חותם.
רבי עקיבא אומר: "כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" כו', עד "ברוך אתה ה', גאל ישראל".
מזגו לו כוס שלישי, מברך על מזונו.
רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר.
בין הכוסות הללו, אם רוצה לשתות, ישתה.
בין שלישי לרביעי, לא ישתה.
אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
ישנו מקצתן, יאכלו.
כולן, לא יאכלו.
רבי יוסי אומר: נתנמנמו, יאכלו.
נרדמו, לא יאכלו.
הפסח אחר חצות, מטמא את הידים.
הפיגול והנותר, מטמאין את הידים.
בירך ברכת הפסח, פטר את של זבח.
בירך את של זבח, לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו.
משנה פסחים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב