משנה פסחים י רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) ערב פסחים - סמוך למנחה,

לא יאכל אדם - עד שתחשך.
אפילו עני שבישראל -
לא יאכל - עד שיסב.
לא יפחתו לו - מארבעה כוסות של יין,
ואפילו מן התמחוי.


(ב) מזגו לו - כוס ראשון,

בית שמאי אומרין:
מברך על היום,
ואחר כך מברך על היין.
בית הלל אומרין:
מברך על היין,
ואחר כך מברך על היום.


(ג) הביאו לפניו -

מטבל בחזרת,
עד שהוא מגיע - לפרפרת, ולפת.
הביאו לפניו - מצה, וחזרת, וחרוסת,
אף על פי שאין חרוסת - מצוה.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: מצוה.
ובמקדש -
מביאין לפניו - גופו של פסח.


(ד) מזגו לו - כוס שני,

וכאן - הבן שואל.
אם אין דעת בבן - אביו מלמדו.
מה נשתנה הלילה הזה, מכל הלילות?
שבכל הלילות -
אין אנו מטבלין - אפילו פעם אחת.
והלילה הזה - שתי פעמים.
שבכל הלילות -
אנו אוכלין - חמץ ומצה.
והלילה הזה - כולו מצה.
שבכל הלילות -
אנו אוכלין בשר - צלי, שלוק, ומבושל.
והלילה הזה - כולו צלי.
לפי דעתו של בן - אביו מלמדו.
מתחיל בגנות - ומסיים בשבח.
ודורש מ"ארמי אובד אבי" (דברים כו ה),
עד שהוא גומר - את כל הפרשה.


(ה) רבן גמליאל אומר:

כל שלא אמר, שלשה דברים אלו - בפסח,
לא יצא ידי חובתו.
ואלו הן: פסח, מצה, ומרורים.
פסח -
על שם שפסח המקום - על בתי אבותינו במצרים.
מרורים -
על שם שמיררו המצרים - את חיי אבותינו במצרים.
מצה - על שם שנגאלו.
בכל דור ודור,
חייב אדם - לראות את עצמו,
כאילו - הוא יצא ממצרים.
לפיכך, אנחנו חייבין -
להודות, להלל,
לשבח, לפאר,
להדר, לרומם,
לגדל, לנצח,
למי - שעשה לנו את כל הניסים האלו,
והוציאנו - מעבדות לחירות,
ונאמר לפניו - "הללויה".


(ו) עד איכן הוא אומר?

בית שמאי אומרין:
עד "אם הבנים שמחה" (תהלים קיג ט).
בית הלל אומרין:
עד "חלמיש למעיינו מים" (תהלים קיד ח).
וחותם - בגאולה.
רבי טרפון אומר:
"אשר גאלנו, וגאל את אבותינו ממצרים,
והגיענו ללילה הזה - לאכל בו מצה ומרור",
ואינו חותם.
רבי עקיבה מוסיף:
"כן - ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו,
יגיענו לרגלים, ולמועדים אחרים - הבאים לקראתנו בשלום,
שמחים - בבניין עירך,
וששים - בעבודתך,
לאכל מן הזבחים, ומן הפסחים - שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון,
ונודה לשמך שיר חדש - על גאולתנו, ועל פדות נפשנו,
ברוך אתה ה' - גאל ישראל".


(ז) מזגו לו - כוס שלישי,

בירך על מזונו.
רביעי -
גומר עליו - את הלל,
ואומר עליו - ברכת השיר.
בין הכוסות האלו -
אם רצה לשתות - ישתה.
בין שלישי - לרביעי,
לא ישתה.


(ח) אין מפטירין לאחר הפסח - אפיקומון.

ישנו -
מקצתן - יאכלו.
וכולן - לא יאכלו.
רבי יוסי אומר:
נתנמנמו - יאכלו.
נרדמו - לא יאכלו.


(ט) הפסח אחר חצות - מטמא את הידים.

הפגול, והנותר - מטמאין את הידים.
בירך ברכת הפסח,
פטר - את של זבח.
ושל זבח -
לא פטר - את של פסח,
דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבה אומר:
לא זו - פוטרת את זו,
ולא זו - פוטרת את זו.


הדף הראשי של משנה פסחים י