משנה פסחים א דפוסים

| משנה פסחים א דפוסים | >>

משנה א עריכה

אור לארבעה עשר, בודקין את החמץ לאור הנר.

כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה.

ולמה אמרו שתי שורות במרתף? מקום שמכניסין בו חמץ.

בית שמאי אומרים, שתי שורות על פני כל המרתף.

ובית הלל אומרים, שתי שורות החיצונות שהן העליונות.

משנה ב עריכה

אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן, מחצר לחצר ומעיר לעיר, אין לדבר סוף.

משנה ג עריכה

רבי יהודה אומר: בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור.

וחכמים אומרים: לא בדק אור ארבעה עשר, יבדוק בארבעה עשר.

לא בדק בארבעה עשר, יבדוק בתוך המועד.

לא בדק בתוך המועד, יבדוק לאחר המועד.

ומה שמשייר, יניחנו בצנעא, כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו.

משנה ד עריכה

רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש, ושורפין בתחילת שש.

ורבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחילת שש.

משנה ה עריכה

ועוד אמר רבי יהודה: שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גג האצטבא.

כל זמן שמונחות, כל העם אוכלים.

ניטלה אחת, תולין, לא אוכלין ולא שורפין.

ניטלו שתיהן, התחילו כל העם שורפין.

רבן גמליאל אומר: חולין נאכלין כל ארבע, ותרומה כל חמש, ושורפין בתחילת שש.

משנה ו עריכה

רבי חנינא סגן הכהנים אומר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו.

הוסיף רבי עקיבא ואמר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו.

משנה ז עריכה

אמר רבי מאיר: מדבריהם למדנו, ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח.

אמר לו רבי יוסי: אינה היא המידה.

ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע, ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה.

על מה נחלקו? על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר, תישרף זו לעצמה וזו לעצמה.

ורבי יהושע אומר, שתיהן כאחת.

| משנה פסחים א דפוסים | >>