משנה פסחים ב דפוסים
משנה פסחים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
כל שעה שמותר לאכול, מאכיל לבהמה לחיה ולעופות, ומוכרו לנכרי, ומותר בהנאתו.
עבר זמנו, אסור בהנאתו, ולא יסיק בו תנור וכירים.
רבי יהודה אומר, אין ביעור חמץ אלא שריפה.
וחכמים אומרים, אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים.
חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח, מותר בהנאה.
ושל ישראל, אסור בהנאה.
שנאמר (שמות יג) לא יראה לך (שאר).
נכרי שהלוה את ישראל על חמצו, אחר הפסח מותר בהנאה.
וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו, אחר הפסח אסור בהנאה.
חמץ שנפלה עליו מפולת, הרי הוא כמבוער.
רבן גמליאל אומר, כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו.
האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג, משלם קרן וחומש.
במזיד, פטור מתשלומים ומדמי עצים.
אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחיטים, בשעורים, בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל.
ויוצאין בדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכהנים בחלה ובתרומה.
אבל לא בטבל, ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו.
חלות תודה ורקיקי נזיר, עשאן לעצמו, אין יוצאין בהן.
עשאן למכור בשוק, יוצאין בהן.
ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת ובעולשין ובתמכא ובחרחבינא ובמרור.
יוצאין בהן בין לחין בין יבשין, אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין.
ומצטרפין לכזית.
ויוצאין בקלח שלהן, ובדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו.
אין שורין את המורסן לתרנגולים, אבל חולטין.
האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ, אבל שפה היא בבשרה יבש.
לא ילעוס אדם חטין ויניח על מכתו בפסח, מפני שהן מחמיצות.
אין נותנין את הקמח לתוך החרוסת או לתוך החרדל, ואם נתן, יאכל מיד, ורבי מאיר אוסר.
אין מבשלין את הפסח, לא במשקין ולא במי פירות, אבל סכין ומטבילין אותו בהן.
מי תשמישו של נחתום, ישפכו, מפני שהן מחמיצין.
משנה פסחים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב