משנה פסחים א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אור לארבעה עשר -

בודקין את החמץ - לאור הנר.

כל מקום - שאין מכניסין בו חמץ,

אינו צריך בדיקה.

ולמה אמרו, שתי שורות במרתף?

מקום - שמכניסין בו חמץ.

בית שמאי אומרין:

שתי שורות - על פני כל המרתף.

בית הלל אומרין:

שתי שורות החיצונות - שהן העליונות.

(ב) אין חוששין,

שמא גררה חולדה -

מבית לבית,

וממקום למקום.

אם כן -

מחצר לחצר,

ומעיר לעיר,

אין לדבר סוף.

(ג) רבי יהודה אומר:

בודקין - אור ארבעה עשר,

ובארבעה עשר - בשחרית, ובשעת הביעור.

וחכמים אומרים:

אם לא בדק, אור ארבעה עשר - יבדוק בארבעה עשר.

אם לא בדק, בארבעה עשר - יבדוק בתוך המועד.

לא בדק בתוך המועד - יבדוק לאחר המועד.

ומה שהוא משייר - יניחנו בצנעה,

כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו.

(ד) רבי מאיר אומר:

אוכלין - כל חמש,

ושורפין - בתחילת שש.

רבי יהודה אומר:

אוכלין - כל ארבע,

ותולין - כל חמש,

ושורפין - בתחילת שש.

(ה) ועוד אמר רבי יהודה:

שתי חלות שבתודה -

פסולות - ומונחות על גב האיצטוה.

כל זמן שהן מונחות - כל העם אוכלין.

ניטלה אחת מהן -

תולין - לא אוכלין, ולא שורפין.

ניטלו שתיהן -

התחילו כל העם - שורפין.

רבן גמליאל אומר:

חולין נאכלין - כל ארבע,

ותרומה - כל חמש,

ושורפין - בתחילת שש.

(ו) אמר רבי חנינה סגן הכהנים:

מימיהן של כהנים,

לא נמנעו מלשרוף,

את הבשר - שנטמא בוולד הטומאה,

עם הבשר - שנטמא באב הטומאה,

אף על פי שמוסיפין לו טומאה - על טומאתו.

הוסיף רבי עקיבה:

מימיהן של כהנים,

לא נמנעו מלהדליק,

את השמן - שנפסל בטבול יום,

בנר - שנטמא בטמא מת,

אף על פי שמוסיפין לו טומאה - על טומאתו.

(ז) אמר רבי מאיר:

מדבריהם למדנו,

ששורפין, תרומה טהורה עם הטמאה - בפסח.

אמר לו רבי יוסי:

אינה היא המידה.

מודה רבי אליעזר ורבי יהושע,

ששורפין - זו לעצמה, וזו לעצמה.

ועל מה נחלקו?

על התלויה, ועל הטמאה.

שרבי אליעזר אומר:

תישרף - זו לעצמה, וזו לעצמה.

ורבי יהושע אומר:

שתיהן כאחת.

הדף הראשי של משנה פסחים א

משנה פסחים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב