עיקר תוי"ט על פסחים א
משנה פסחים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) דילפינן מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה בלב היא השבתה. רש"י:
(ב) (על הברטנורא) כלומר דכמו שבביטול בעלמא דהיינו שיחשוב בלבו כאלו הוא עפר סגי בכך אף על פי שלא הוציא בשפתיו כלום ה"נ במחשבה חוזר מבטולו וזוכה בה דמחשבה מבטלת מחשבה:
(ג) (על המשנה) שאין. בגמרא מפרש לאתויי כו' ואוצרות יין ושמן דא"צ בדיקה. ואהא מקשה ולמה אמרו כו' דהא א"צ בדיקה. ומשני במרתף כו':
(ד) (על הברטנורא) פירש"י עד התקרה והוא כמו שמי השמים:
(ה) (על הברטנורא) ארכו הוא שאמר שבודק שורה החיצונה מן הארץ ורתבו הוא שאמר שחוזר ובודק העליונות. ועתוי, 'ט:
(ו) (על הברטנורא) ועשויה כמו כ"ף פתוחה שלנו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג הרואה את הקורה דהיינו כל גג השורות. רש"י:
(ז) (על הברטנורא) והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי. רש"י:
.אין פירוש למשנה זו
(ח) (על הברטנורא) ואיכא למידק משתחשך ואילך למה לא יבדוק ואפשר דה"ט משום דאפילו רבנן מודו דכל היכא דענוש כרת אפילו מחזר עליו לשורפו חיישינן דלמא אתי למיכל מיניה. ולא סמכינן אהאי טעמא אלא עד שתחשך דליכא כרת. הר"נ:
(ט) (על המשנה) שמשייר. בלילה לצרכו שיאכל בלילה גם בבקר. הר"נ:
(י) (על המשנה) שלא. דהא דתנן לעיל דאין חוששין היינו מספק. אבל הכא איכא למיחש שמא תטול חולדה בפנינו ויהיה צריך בדיקה. גמרא:
(יא) (על הברטנורא) שנאמר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם. ומפי השמועה למדו שהראשון זהו י"ד ראיה לדבר זה שכתוב בתורה לא תאכל עליו חמץ. כלומר על קרבן הפסח. כך למדו בפירוש דבר זה לא תאכל חמץ משעה שראויה לשחיטת הפסח שהוא בין הערבים והוא חצי יום. הר"מ:
(יב) (על הברטנורא) דלשהויי עד אחר הפסח עובר בעשה דובאת שמה והבאתם שמה (כמ"ש הר"ב ריש ר"ה):
(יג) (על ה) מדקתני להדליק בנר. דאלו שמן של קודש כשנטמא נשרף בקודש בבית הדשן ואין להכהנים היתר בהם. אבל בתרומה כתיב משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת טהורה ואחת טמאה ואמר רחמנא שלך תהיה להסיק תתת תבשילך. רש"י:
(יד) (על המשנה) בטמא מת. דייק לומר שנטמא בטמא מת. אף על גב דמשקין לעולם תחלה הוי מגזירת י"ח דבר. משום דאיהו ס"ל דמן התורה משקין מטמאין אוכלין ואשמעינן השתא דכשנטמאו בנר שנטמא בטמא מת הוסיפו על טומאתן שנעשה ראשון ומטמאין אוכלין מדאורייתא. גמרא:
(טו) (על הברטנורא) כ"כ רש"י. והקשה דסוף סוף כיון דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן מה קא מהני ליה הא בשר לבשר שלישי אי לשויה שני מדרבנן מעיקרא נמי שני מדרבנן הוי דהרי המשקין שנגעו בהן לעולם תחלה הויין אלא ע"כ להאי שנויי ס"ל אוכל מטמא אוכל בקדשים מדאורייתא. ולמ"ד דאין מטמא א"צ לאוקמא במשקין ומדבריהן מר"א ור"י. ועתוי"ט:
(טז) (על הברטנורא) וא"ת א"כ ר"ח נמי מוסיף אדר"ע דמדרבי עקיבא דאמר דפסול מדאורייתא מותר לעשות ראשון לא שמעינן שיהא שלישי דרבנן מותר לעשות שני ובירושלמי פריך לה דלא בא רבי עקיבא אלא לפחות ומשני בטבול יום מדבריהם. תוספות. והשתא אתי שפיר לישנא דמדבריהם דמדבריו הול, 'ל: