פתיחת התפריט הראשי

משנה ערלה ג ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק ג · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם, ידלקו.

נתערבו באחרים, כולם ידלקו, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, יעלו באחד ומאתים.

משנה מנוקדת

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִּלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם,

יִדָּלֵקוּ.
נִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים,
כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:

נוסח הרמב"ם

מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם יידלקו נתערבו באחרות כלן יידלקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתיים.

פירוש הרמב"ם

פירוש כל זה מבואר והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

חבילי תלתן. מפרש בירושל' (הל' ד) כמה היא חבילה כ"ה זירין:

נתערבו באחרים. בפרק כל הזבחים שנתערבו (דף עח) ובפ"ק דביצה (דף ג) מייתי לה ויש ספרים שכתוב בהם ואחרים באחרים ולא גריס לה ר"ת בכל הני דמתני' ולא בסוף פ' כל הצלמים מדפריך בפרק התערובות (דף עד) על שמואל דאסר בספק ספיקא בע"א מברייתא שאוסר ולא משכחת דקאי כשמואל אלא ר' יהודה דברייתא שאוסר אפי' בשאר איסורין ספק ספיקא כגון רמוני בדן ושמואל סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא ולא מייתי מכל הנך משניות ותדע מדלא תני במתני' גבי אורג מלא הסיט בבגד נתערבו באחרים כדתני במתני' באחריני והיינו טעמא דאם נתערב בשאר בגדים יכול להסיר מכל אחד מלא הסיט ומשתרו מטעם ספק ספקא ומיהו איכא חדא ברייתא בריש ביצה (דף ג:) דאסר ספק ספקא דקתני וספקא אסורה ומוקי לה בספק טריפה שנתערבה באלף כולן אסורות ואין לחוש כיון דברייתא היא ועוד אומר ר"ת דהא דקתני התם נתערבה באלף כולן אסורות לא קאי אספיקא אלא אודאי תדע דאפי' רבי יהודה דאסר בזבחים (דף עד) ספק ספיקא דוקא ברמוני בדן דבהדיא קתני ר' יהודה אומר רמוני בדן דמשמע דוקא [רמוני] בדן שהם את שדרכו למנות דהוי א' מו' דברים בהנהו אסר ר' יהודה ספק ספוקא ור' יהודה כל שדרכו אית ליה כדמוכח ברייתא דליטרא קציעות בזבחים ובביצה ומאי טעמא נקט רמוני בדן אלא ודאי משום דבשאר מילי לא אסר ספק ספיקא ומיהו קשה אי נקט דוקא רמוני בדן אם כן קשיא דר' יהודה אדר' יהודה דתנן בפ' י"ז (משנה ה) דכלים הרמון שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני ולמה הוזכרו רמוני בדן שיהיו מקדשין כל שהן דברי ר"מ ר' יוחנן בן נורי אומר לשער בהן את הכלים ר"ע אומר לכך ולכך הוזכרו לשער בהן את הכלים ושיהו מקדשין כל שהן אמר ר' יהודה לא הוזכרו רמוני בדן וחצרי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום לפי שסתמן באים מבין הנכרים משמע בהדיא לר' יהודה דאין חלוקין משאר רמונים לשום דבר אלא לההיא מילתא וצריך לומר דהא דנקט בזבחים רמוני בדן משום ר"ש דפליג עליה ברמוני בדן ושרי ספק ספיקא וכן צריך לפרש באידך ברייתא דקתני התם כוס של ע"ז שנפלה לאוצר מלא כוסות כולן אסורים פירש א' מהן לרבוא ומרבוא לרבוא מותרים ואמאי נקט מרבוא לרבוא הא אפי' ברבוא קמא שרי אלא נקטיה לאשמעינן דמאן דאסר אסר אפי' בכמה ספיקות ומתוך ההיא משנה דכלים צריך לפרש דסתם רמונים לא חשיב כל שדרכו לרבי מאיר לר"ל דאמר התם בזבחים (דף עב) ובריש ביצה (דף ג) ובפ' הערל (דף פא) כל שדרכו שנינו דהא לרבי מאיר לא מקדש אלא רמוני בדן ולר"מ חשיבי כל שדרכו ויש מפרשים דאפי' גרסינן ואחרות באחרות ניחא דלא הוי ספק ספיקא דמיירי שכל האחרות נתערבו באחרות ואצטריך ליה לאשמעינן כהאי גוונא אע"ג דאיכא תרי רובי ודכוותה אמרינן בסוף פ"ק דכתובות (דף טו) הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדיה ואפי' עיר קטנה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידת' ואפי' גדולה כאנטוכיא:

כולן ידלקו. לא משתמיט בכל הנך איסורי דלימא יוליך הנאה לים המלח אלא לענין ע"ז לרבי אלעזר בסוף כל הצלמים (דף מט:) ודכוותיה פסקינן התם ושמא משום דע"ז תופסת דמיה אע"פ שאינה ניתרת בכך מכל מקום מיחזי טפי כמוליך האיסור לים המלח ולפי טעם זה בהגוזל עצים (דף קא:) גבי בגד שצבעו בקליפי שביעית אם נתערב באחרים כיון דשביעית תופסת דמיה הוה אמרינן יוליך הנאה לים המלח וטבעות וכוסות דפ' התערובות (דף עד) סגיא במוליך הנאה לים המלח ועוד יש לחלק דהתם בכל הצלמים תנור שהסיקו בעצי ע"ז ואפה בו את הפת ונטל ממנה כרכר וארג בה את הבגד שרינן בהולכת הנאה כשנתערב לפי שאין ממשות האיסור בעין וההוא גברא דאיערב ליה חביתא דחמרא כיון דאי אפשר להיות בהולכת הנאה אלא היתר [הנאה] כגון למכור לנכרי או למכור לפועלים ולא שיהנה ממש מגוף הדבר דהא אסור בשתייה שרי ע"י ד' זוזי והא דלא אמרי' בכל הני דמתניתין ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו כדאמר רשב"ג בפ' בתרא דע"ז (ד' עד.) גבי יין נסך מפרש בירושלמי דחיישי' בכולהו דילמא הדר נכרי ומזבין ליה לישראל אבל ביין נסך ליכא למיחש וחבית' דההוא חמרא דפ' כל הצלמים אם היה חפץ למכור כל יינו יחד הוה משתרי למכור חוץ מדמי איסור שבו:

יעלו בא' ומאתים. בריש ביצה פירש בקונטרם אם נתערב אחד מהן במאתים יעלה אחד מהן והשאר מותרין ועל סמך פירושו נהגו במין במינו כשמתבטל ברוב נהגו להסיר ממנו כשיעור האיסור והשאר מותר וא"א לומר כן דבהדי' תנן לעיל בריש פ"ב (מ"ב) ערלה וכלאי הכרם עולים בא' ור' וא"צ להרים ותרומה דוקא משום גזל השבט והא דתרומה שיעורא בק' וערלה בר' בסיפרי דריש לה מקרא כדפרשינן לעיל בפ"ב (מ"א):

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חבילי תלתן. אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה זירים:

נתערבו באחרים - גרסינן ולא גרסינן ואחרים באחרים. ואי גרסינן לה צריך לומר שנתערבו כל אותן אחרים באחרים, דלא הוי אלא חד ספיקא ואשמעינן אע"ג דאיכא תרי רובי, אסירי:

כולם ידלקו - והא דלא אמרינן ימכרו כולן חוץ מדמי איסור שבהן כדאמר רבי שמעון בן גמליאל בפרק [בתרא] דעבודה זרה גבי יין נסך, משום דהכא חיישינן בכולהו שמא יחזור העובד כוכבים וימכרנו לישראל, מה שאין כן ביין נסך דליכא למיחש להכי ט:

פירוש תוספות יום טוב

ידלקו. כתב הר"ב והא דלא אמרינן ימכרו וכו' משום דהכא חיישינן בכולהו וכו'. [עיין מה שכתבתי במ"ט פ"ג דע"ז לענין מ"ד ה] אכוליה פרקין מהדר לשנויי ונטר ליה עד הכא. וז"ל הר"ש והא דלא אמרי' בכל הני דמתני' וכו' ע"כ. וראיתי בירושלמי מפרש לה אמתניתין קמייתא בגד שצבעו וכו'. וקצת קשה בעיני דהתם פי' הר"ב וכן הרמב"ם. גם בחבורו פט"ז מה' מאכלות אסורות. דדוקא בסתם יינם קאמר רשב"ג אבל ביי"נ ממש אין לו תקנה. והשתא מעיקרא לאו קושיא הוא דאיכא למימר דהני דמדאוריי' אסירי בהנאה יש להן דין יי"נ ממש [במ"י פ"ה דע"ז כתבתי תירוץ לזו הקושיא]. והר"ש הקשה וז"ל לא משתמט בכל הנך איסורי דלימא יוליך הנאה לים המלח אלא לענין ע"ז לר"א בסוף כל הצלמים ודכוותיה פסקינן התם. ושמא משום דע"ז תופסת דמיה אע"פ שאינה ניתרת בכך מכל מקום מיחזי טפי כמוליך האיסור לים המלח. ועוד יש לחלק דהתם תנור שהסיקו וכו' ונטל כרכר וארג בו וכו' שרינן בהולכת הנאה כשנתערב לפי שאין ממשות האיסור בעין ע"כ. [ולהתירוץ השני מתני' ד וה דהכא אינם מתורצים] והר"ב שלא כתב לקושיא זו אפשר משום דסבירא ליה כהרמב"ם שסובר דהא דרשב"ג ודר' אליעזר כולה חדא תקנתא היא ואין תקנה להולכה אלא לאחר שמכר ובמכר לא סגי אלא לאחר שיוליך כמו שכתב הכ"מ בפט"ז מהל' מאכלות אסורות והשתא בשינויא דארבי שמעון בן גמליאל מתורץ נמי דר' אליעזר:

[נתערבו כו'. מ"ש הר"ב ואי גרסי' וכו'. עי' במה שכתבתי בזה במ"ט פ"ג דע"ז]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על הברטנורא) אכוליה פרקין מהדר לשנויי ונטר ליה עד הכא תוי"ט. וע"ע:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מי שהיו לו חבילי תלתן וכו':    בגמרת יום טוב פליגי ר' יוחנן וריש לקיש ר' יוחנן אמר את שדרכו לימנות שנינו וריש לקיש אמר כל שדרכו לימנות שנינו ואע"פ שאינו מיוחד לכך ומפ' בירושלמי דאין חבילה פחותה מעשרים וחמשה זירין פי' קלחין וד' מאלו החבילין צריכין להיות כל כך גסין שראוי לעשות בהן מטה שיעור שכיבת אדם אילו היו תבן ומש"ה הוו דרכן לימנות:

נתערבו באחרים:    גרסי' ולא גרסי' ואחרים באחרים כן כתבו התוס' בשם ר"ת ז"ל דל"ג לי' לא בע"ז ולא בסדר זרעים ע"כ. וכתבוהו בפ' כל שעה (פסחים דף כ"ז) ובפ' כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ט) ובר"פ התערובות ושם בריש מסכת יום טוב ובפ' הנשרפים (סנהדרין דף פ') וכן פי' ר"ע ז"ל והאריך בזה ה"ר שמשון ז"ל. ועיין במ"ש בפ' כל הצלמים סימן ט':

יעלו בא' ומאתים:    אם נתערבה חבילה של כלאים בחבילים דהיתרא יעלה ר"ל יסתלק כלומר יתבטל לשון העלות הענן ורש"י ז"ל פי' בפ"ק דביצה יעלה אחד מהן וידלק והשאר מותרין וליתא דהא תנן לעיל ר"פ שני הערלה וכלאי הכרם עולין בא' ומאתים ואין צריך להרים. הר"ש שירילי"ו ז"ל וכן כתב הר"ש ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

מי שהיו לו חבילי תלתן:    פענכעל. ואין חבילה פחות מכ"ה גבעולין:

נתערבו באחרים כלם ידלקו:    מיהו בחזר ונתערב א' מתערובות זה הו"ל ס"ס ובטל. ובש"ס [ביצה ד"ג ב'] ובשאר דוכתי גרסינן ואם נתערב באחרות ואחרות באחרות כולן אסורות [ועיין תוס' שם]. מיהו אנן קי"ל דתערובות הב' מותר רק שלא יאכל כולן כאחד דאז ליכא ס"ס [ש"ך י"ד ק"י סק"נ]:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים