פתיחת התפריט הראשי

עיקר תוי"ט על ערלה ג

(א)

(א) (על הברטנורא) גמרא ואף על גב דאמרינן שלא יהנה איצטריך לאשמעינן שלא יצבע דסלקא דעתת אמינא דשרי משום דחזותא לאו מלתא היא. ושלא ידליק כו' דסלקא דעתך אמינא דשרי משום דמכלה אותו. תו' פסחים דף כ"ה:

(ב) (על המשנה) יעלה כו' כתב הר"מ ענינו שיערבו אותו הבגד במאתים ויהיה הכל מותר ע"כ. ולא לכתחלה קאמר. דאין מבטלין איסור לכתחלה תוי"ט:

(ב)

(ג) (על המשנה) הצובע. והשמיענו בהלכה הקודמת קולא לחכמים אפילו בבגד שנצבע כולו יעלה. ובזו ההלכה השמיענו חומרא לרבי מאיר שאמר אפילו חוט אחד כו' ישרף כולו. הר"מ:

(ג)

(ד) (על המשנה) ידלק. ולא נאמר בזו תעלה לפי שלא נתן בהם הכתוב שיעור בשום פנים. הר'מ:

(ה) (על הברטנורא) דאלו מחיים שרי ר"ש בהנאה בפ"ק דבכורות. הר"ש:

(ו) (על המשנה) ובמוקדשין. פירוש על גבי המזבח. ומש"ה שאני שער נזיר אע"ג דכתיב ביה קדוש. תוי"ט:

(ז) (על המשנה) מקדשין כ"ש. בקדשים שיש להם פדיון ומשום דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל. הראב"ד. אבל קדשים שאין להם פדיון בעינן מלא הסיט. ת"ח מהירושלמי:

(ד)

(ח) (על הברטנורא) ובפ"ג דע"ג מ"ט לענין עצי אשרה כתב הר"ב דמוקי לה כשאבוקה הגמרא כנגדו ופרש"י כנגד הפת מבעיר עצים בפי התנור וכתב הר"נ ונמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין נראה דה"נ דכותי'. תוי"ט:

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ט) (על הברטנורא) אכוליה פרקין מהדר לשנויי ונטר ליה עד הכא תוי"ט. וע"ע:

(ז)

(י) (על המשנה) מקדש. שנאמר פן תקדש המלאה, וענינו השריפה. הר"מ:

(יא) (על הברטנורא) עלין והצלעות של תרדין. לשון הערוך:

(יב) (על המשנה) הראוי לערלה ערלה. כתב הר"ש בירושלמי דייק אמאי לא תני הראוי לתרומה, דתרומה נמי כיון דחשיבי לא בטלי בק"א, ומשני כולן ראויין לתרומה ולא שייך למיתני האי לישנא. וע"ע בתוי"ט:

(יג) (על המשנה) לכלאי הכרם. הר"ב לא חשיב לתביות סתומות. אבל הר"ם חשיב להו. וכן נראה. תוי"ט:

(ח)

(יד) (על המשנה) כיצד. ה"ג הר"מ וכ' אמרם כיצד רוצה בו על איזה דרך יהיו אלו מקדשות כל שהן ואמר כי זה לא יהיה אלא כשיהיו שלמות כמות שהיו אבל נתפצעו כו':

(טו) (על הברטנורא) תימא דלעיל פסק דלא כר"ע. וכ"כ שם הר'ם פסק דהכא עיקר דהוא מחלוקת ואחר כך סתם דהלכה כסתם. תוי"ט:

(ט)

(טז) (על המשנה) כרם נטוע. ההכי נמי בספק כלאי כרם והכי מייתי לה לענין ספק בסוף פרק קמא דקדושין. דף ל"ח: [יז] ובירושלמי קאמר דמתניתין כר' אליעזר דסוף פרק קמא דקדושין. הר"ש:

(יח) (על הברטנורא) גמרא ספ"ק דקדושין ופרש"י דהא חובת הגוף הוא: