משנה עירובין ו ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ו · משנה ט | >>
שתי חצרות זו לפנים מזו, עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה, הפנימית מותרת והחיצונה אסורה.
החיצונה ולא הפנימית, שתיהן אסורות.
עירבה זו לעצמה וזו לעצמה, זו מותרת בפני עצמה, וזו מותרת בפני עצמה.
רבי עקיבא אוסר החיצונה, שדריסת הרגל אוסרתה.
וחכמים אומרים, אין דריסת הרגל אוסרתה.
משנה מנוקדת
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ,
- עֵרְבָה הַפְּנִימִית וְלֹא עֵרְבָה הַחִיצוֹנָה,
- הַפְּנִימִית מֻתֶּרֶת וְהַחִיצוֹנָה אֲסוּרָה.
- הַחִיצוֹנָה וְלֹא הַפְּנִימִית,
- שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת.
- עֵרְבָה זוֹ לְעַצְמָה וְזוֹ לְעַצְמָה,
- זוֹ מֻתֶּרֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְזוֹ מֻתֶּרֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר הַחִיצוֹנָה, שֶׁדְּרִיסַת הָרֶגֶל אוֹסַרְתָּהּ.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין דְּרִיסַת הָרֶגֶל אוֹסַרְתָּהּ:
נוסח הרמב"ם
שתי חצרות, זו לפנים מזו -
- עירבה הפנימית, ולא עירבה החיצונה -
- הפנימית מותרת, והחיצונה אסורה.
- החיצונה, ולא הפנימית - שתיהן אסורות.
- עירבה זו לעצמה, וזו לעצמה -
- זו מותרת בפני עצמה, וזו מותרת בפני עצמה.
- רבי עקיבה - אוסר את החיצונה,
- שדריסת הרגל - אוסרתה.
- וחכמים אומרים:
- אין דריסת הרגל - אוסרתה.
- עירבה הפנימית, ולא עירבה החיצונה -
פירוש הרמב"ם
זו המשנה יש בה שלושה מחלוקות והם, כי רבי עקיבא אומר "רגל המותרת אוסרת", ועניין זה כי אפילו עירבה הפנימית שמותרת להשתמש בחצר שלה, היא אוסרת על החיצונה אלא אם עשו שתיהן עירוב יחד.
וחכמים סוברים, כי "אפילו רגל האסורה אינה אוסרת", ועניין זה שאפילו לא עשתה הפנימית עירוב שאסור עליה להשתמש בחצר שלה, אינה אוסרת על החיצונה. אבל כשעשתה החיצונה לבדה עירוב הותר להם התשמיש, וזהו עניין אין דריסת הרגל אוסרתה.
ותנא קמא אומר, "רגל האסורה אוסרת ורגל המותרת אינה אוסרת", ולפיכך אומר עירבה זו לעצמה וזו לעצמה, זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה, כי הפנימית לא תאסור לפי שהיא מותרת במקומה.
והלכה כתנא קמא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
זו לפנים מזו - פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לרה"ר ודריסת רגליה של פנימית על חיצונה לצאת לרה"ר:
עירבה פנימית - בעצמה לטלטל בחצרה:
שתיהן אסורות - דהויא פנימית בעצמה רגל האסורה במקומה שהרי לא עירבה לעצמה, ואוסרת בדריסת רגליה על החיצונה:
זו מותרת לעצמה וכו' - דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת:
ר"ע אוסר - דקא סבר אף רגל המותרת אוסרת כשלא עירבה שם:
וחכמים אומרים כו' - דקסברי אפילו רגל האסורה במקומה כגון כשלא עירבה הפנימית לעצמה אינה אוסרת על החיצונה. והלכה כתנא קמא:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שתי חצרות וכו': שם פ"ד דהלכות עירובין סי' י"ט ובירושלמי דר' עקיבא היא דאמר דריסת הרגל אוסרת: ופי' ה"ר יהונתן ז"ל שתי חצרות זו לפנים מזו כלומר פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לר"ה ודריסת רגלה של פנימית בחיצונה כשרוצה ללכת בר"ה ובכל חצר וחצר יש בעלי בתים רבים שאוסרין זה על זה וצריכין לערב זה עם זה בחצרן של עצמן והחצר הפנימית אינה צריכה לערב עם החיצונה שהרי אין דריסת חיצונה עליה ואם היא רוצה סוגרת פתחה לעצמה ומש"ה ערבה פנימית מותרת לעצמה עם בעלי בתים שבתוכה ולא ערבה החיצונה לעצמה עם בעלי בתים שלה הפנימית מותרת שהרי יכולה לסגור פתחה ואין יכולין לעכב עליה בני חיצונה וחיצונה אסורה שהרי לא ערבו זה עם זה בחצר של עצמה עכ"ל ז"ל:
וחכמים אומרי' וכו': שלש מחלוקות בדבר וכמו שפי' ר"ע ז"ל: והא דאמרי' בכל מקום דריסת הרגל אוסרת אין הכונה שדריסת העברת הרגל לבדה תאסור אלא דריסת הרגל עם עשיית תשמיש צרכיהם באותו חצר אוסרת דבלא תשמיש בהעברה לבדה אינה אוסרת: ומצאתי שהחכם הר"מ דילונזאנו ז"ל נקד בכולה מכלתין עֵירוב העין בצירי וכן בכל מקום ששנינו. עֵרבָה עֵרֵב ערבו:
תפארת ישראל
יכין
זו לפנים מזו: חיצונה פתוחה לר"ה, ולפנימית יש דריסת רגל דרך חיצונה לר"ה:
עירבה הפנימית: לעצמה לטלטל בחצרה:
הפנימית מותרת: לטלטל בחצרה:
שתיהן אסורות: דפנימי' שלא עירבה במקומה, הו"ל רגל האסורה במקומה, ואוסרת בדריסת רגליה אחיצונה:
וזו מותרת בפני עצמה: דרגל המותר במקומו אינו אוסר:
רבי עקיבא אוסר החיצונה: דס"ל אף רגל המותר אוסר:
וחכ"א אין דריסת הרגל אוסרתה: אפי' בשלא עירבה פנימי'. דהו"ל רגל האסור, ס"ל דאינו אוסר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת