משנה עירובין ד ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ד · משנה ד | >>
מי שישב בדרך, ועמד, וראה והרי הוא סמוך לעיר, (הואיל) ולא היתה כוונתו לכך, לא יכנס, דברי רבי מאיר.
מִי שֶׁיָשַׁב בַּדֶּרֶךְ, וְעָמַד,
- וְרָאָה וַהֲרֵי הוּא סָמוּךְ לָעִיר,
- הוֹאִיל וְלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ – לֹא יִכָּנֵס,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
- יִכָּנֵס.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִכְנַס רַבִּי טַרְפוֹן בְּלֹא מִתְכַּוֵּן:
מי שישב בדרך,
- ועמד - והרי הוא סמוך לעיר,
- הואיל ולא הייתה כוונתו לכן - לא יכנס,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: יכנס.
- אמר רבי יהודה:
- מעשה היה, ונכנס רבי טרפון - בלא מתכוון.
- ועמד - והרי הוא סמוך לעיר,
רבי מאיר אומר, כי לפי שלא ידע שהיה קרוב למדינה ושהיה בתוך התחום, לא חשב להכנס במדינה ולא קנה שביתה בעיר, ולפיכך אין לו ללכת אלא אלפיים אמה לכל רוח, וילך עד המקום שהגיע אליו סוף התחום ואסור לו להלך בכל המדינה.
ורבי יהודה אומר, כי הוא אפילו לא חשב על זה, כיון שהוא בתוך התחום קנה שביתה בעיר עם אנשי העיר, ויכנס ויהלך בכל המדינה וילך חוצה לה אלפיים אמה לכל רוח.
והלכה כרבי יהודה:
מי שישב בדרך - לנוח ולא היה יודע שהיה בתחום העיר וחשכה לו שם, וכשעמד ראה שהוא סמוך לעיר ובתחומה:
לא יכנס - לעיר להיות כאנשי העיר, אלא ממקום שחשכה לו ימדוד אלפים אמה ועד מקום שיכלו ילך בעיר ותו לא:
ר"י אומר יכנס - וילך כל העיר וחוצה לה אלפים אמה כבני העיר. והלכה כר' יהודה:
בלא מתכוין - שלא ידע כשחשיכה לו שהוא בתחום העיר, ולא נתכוין להיות שביתתו בעיר אלא במקומו:
לא יכנוס. כ' הר"ב אלא ממקום שחשיכה לו ימדוד אלפים אמה וכו' וכתב הר"ר יונתן וא"ת במה ימדוד אלפים אמה מפרש בברייתא מהלך אלפים פסיעות בינונית ועד מקום שיכלו יכנוס ולא יותר. פסיעות בינונית שלא ירחיב רגליו וירחיקם זו מזו כדרך שהוא רץ אלא כמהלך בינוני וזה שיעור אמה אחת בין רגל לרגל:
יכנס. כיון שאילו היה יודע שהעיר תוך תחומו לא היה קונה שביתה אלא עם בני העיר הרי הוא כמי שקנה שביתה עמהם. ב"י סימן ת':
(ו) (על הברטנורא) והמדידה הוא מהלך אלפים פסיעות בינונית שלא ירחיק רגליו וזה שיעור אמה אחת בין רגל לרגל. הרי"כ:
(ז) (על המשנה) יכנט. כיון שאלו היה יודע שהעיר תוך תחומו לא היה קונה שביתה אלא עם בני העיר הרי הוא כמי שקנה שביתה עמהם. ב"י:
מי שישב בדרך וכו':
ועמד וראה: מלת וראה מחקה ה"ר יהוסף ז"ל: וכתב הרי"ף ז"ל יש מי שפירש ואמר הואיל והיה בדעתו לילך לזו העיר אע"פ שעכשיו לא הזכיר כלום אמר ר' יהודה הרי היא כמי שיצא לילך לעיר שמערבין (בה) שמותר צו לילך עד אותה העיר אם היתה בתוך ד' אלפים אמה שנמצא כאילו עירב ברגליו וכך נכנס ר' טרפון בלא מתכוין שני תחומי שבת כאילו עירב ברגליו. ויש מי שאומר שמשנתנו במי ששבת בתוך התחום וכו' וכן פי' רב אחא משבחא והוא פירושא דמסתבר ע"כ. והפירוש השני שאמר עליו דמסתבר הוא הפירוש שפי' רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל והיינו מה שהעתיק ר"ע ז"ל:
הואיל ולא היתה כונתו: גרסי':
בפי' ר"ע ז"ל לשון המתחיל לא יכנס וכו' עד שיכלו:
לילך: צ"ל יכול לילך וכו': ובברייתא מפ' דהני אלפים אמה הם מהלך אלפים פסיעות בינונית ופי' ה"ר יהונתן ז"ל מי שישב בדרך לנוח שהיה עיף ולא היה יודע בתחום העיר וחשכה לו שם ואמר שביתתי במקומי וכשעמד בבוקר ראה שהוא סמוך לעיר:
ר' יהודה אומר יכנס: דשביתתו בטעות היתה ע"כ. ביד שם פכ"ז סי' ט' ובטור א"ח סי' ת':
מעשה היה ונכנס ר' טרפון: בלא מתכוין כשהודיעוהו נכנס בעיר בכונה דשביתתו בטעות היתה ובברייתא קאמר ר' יהודה לשחרית מצאוהו רועי בקר א"ל רבי הרי העיר לפניך הכנס נכנס ודרש כל אותו היום א"ל משם ראיה שמא בלבו היתה וכשישב שם היה יודע שהוא בתוך אלפים למקום שביתתו או בית המדרש מובלע בתוך תחומו היה: ובירושלמי אשכח תני בשחרית זרחה חמה א"ל רבי הרי העיר לפניך הכנס:
יכין
מי שישב בדרך: בע"ש:
ועמד: משחשיכה:
וראה והרי הוא סמוך לעיר: ר"ל תוך תחומה:
הואיל ולא היתה כוונתו לכך: ר"ל שלא התכוון לקנות שביתה בעיר, דהרי לא ידע ביה"ש שהוא תוך תחומה:
לא יכנס: להיות תחומו כבני עיר, רק תחומו הוא סביב למקום שביתתו, ואינו רשאי לילך בכל העיר, רק עד מקום שיכלו אלפים שממקום שביתתו:
ר' יהודה אומר יכנס: דדינו כבני עיר והכי קיי"ל (ת'):
אמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין: ר"ל שהי' בא בדרך, ולא התכוון לקנות שביתה בעיר, ואעפ"כ נכנס:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת