משנה עירובין ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) מי שהוציאוהו -
- גוים, או רוח רעה - אין לו אלא ארבע אמות.
- החזירוהו - כאילו לא יצא.
- הוליכוהו לעיר אחרת,
- נתנוהו בדיר, או בסהר -
- רבן גמליאל, ורבי אלעזר בן עזריה אומרין:
- מהלך הוא את כולה.
- רבי יהושע, ורבי עקיבה אומרין:
- אין לו אלא ארבע אמות.
- מעשה שבאו מפרנדיסין,
- והפליגה ספינתן בים,
- רבן גמליאל, ורבי אלעזר בן עזריה -
- הלכו את כולה.
- רבי יהושע, ורבי עקיבה -
- לא זזו מארבע אמות - שרצו להחמיר על עצמן.
- רבן גמליאל, ורבי אלעזר בן עזריה -
- והפליגה ספינתן בים,
(ב) פעם אחת, לא נכנסו לנמל - עד שחשכה.
- אמרו לו לרבן גמליאל:
- "מה אנו לירד?"
- אמר להם:
- "מותר - שכבר הייתי מסתכל,
- והיינו בתוך התחום - עד שלא חשיכה".
- "מותר - שכבר הייתי מסתכל,
(ג) מי שיצא ברשות,
- אמרו לו: "כבר נעשה מעשה" -
- יש לו אלפיים אמה - לכל רוח.
- אם היה בתוך התחום -
- כאילו לא יצא,
- שכל היוצאין להציל - חוזרין למקומן.
- כאילו לא יצא,
- אמרו לו: "כבר נעשה מעשה" -
(ד) מי שישב בדרך,
- ועמד - והרי הוא סמוך לעיר,
- הואיל ולא הייתה כוונתו לכן - לא יכנס,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: יכנס.
- אמר רבי יהודה:
- מעשה היה, ונכנס רבי טרפון - בלא מתכוון.
- ועמד - והרי הוא סמוך לעיר,
(ה) מי שישן בדרך,
- ולא ידע - עד שחשכה,
- יש לו אלפיים אמה לכל רוח,
- דברי רבי יוחנן בן נורי.
- וחכמים אומרים:
- אין לו אלא ארבע אמות.
- רבי אלעזר אומר:
- והוא באמצען.
- רבי יהודה אומר:
- לאיזו רוח שירצה.
- מודה רבי יהודה,
- שאם בירר לו - שאינו יכל לחזור בו.
- ולא ידע - עד שחשכה,
(ו) היו שנים,
- מקצת אמותיו של זה - לתוך אמותיו של זה,
- מביאין - ואוכלין באמצע,
- ובלבד, שלא יוציא זה מתוך שלו - לתוך של חברו.
- מביאין - ואוכלין באמצע,
- מקצת אמותיו של זה - לתוך אמותיו של זה,
- היו שלשה,
- והאמצעי - מובלע בינתיים,
- הוא מותר עמהן,
- והן מותרין עימו,
- ושנים החיצונים - אסורים זה עם זה.
- והאמצעי - מובלע בינתיים,
- אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה?
- לשלש חצרות - פתוחות זו לזו,
- ופתוחות - לרשות הרבים,
- ועירבו שתיהן - עם האמצעית,
- היא מותרת עמהן,
- והן מותרות עימה,
- ושתים החיצונות - אסורות זו עם זו.
(ז) מי שבא בדרך,
- והיה מתיירא - שמא תחשך,
- והיה מכיר - אילן, או גדר,
- ואמר "שביתתי תחתיו" -
- לא אמר כלום.
- "שביתתי בעיקרו" -
- מהלך ממקום רגליו, ועד עיקרו - אלפיים אמה,
- ומעיקרו, ולביתו - אלפיים אמה,
- נמצא, מהלך משחשכה - ארבעת אלפים אמה.
- ואמר "שביתתי תחתיו" -
(ח) אם אינו מכיר,
- או אינו בקי בהלכה,
- ואמר "שביתתי במקומי" -
- זכה לו מקומו - אלפיים אמה לכל רוח, עגולות,
- דברי רבי חנניה בן אנטיגנוס.
- וחכמים אומרים:
- מרובעות - כטבלה מרובעת,
- כדי שיהא נשכר - את הזויות.
- זכה לו מקומו - אלפיים אמה לכל רוח, עגולות,
(ט) זה הוא שאמרו -
- העני - מערב ברגליו.
- רבי מאיר אומר:
- אין לנו - אלא עני.
- רבי יהודה אומר:
- אחד עני - ואחד עשיר,
- שלא אמרו - מערבין,
- אלא להקל - על העשיר,
- שלא יצא - ויערב ברגליו.
- אחד עני - ואחד עשיר,
(י) מי שיצא, לילך לעיר - שמערבין בה,
- והחזירו חברו -
- הוא מותר לילך,
- וכל בני העיר אסורין,
- דברי רבי יהודה.
- רבי מאיר אומר:
- כל שהוא יכול לערב - ולא עירב,
- הרי זה - חמר גמל.
(יא) מי שיצא חוץ לתחום,
- אפילו אמה אחת - לא יכנס.
- רבי אליעזר אומר:
- שתים - יכנס.
- שלש - לא יכנס.
- וכן מי שהחשיך חוץ לתחום,
- אפילו אמה אחת - לא יכנס.
- רבי שמעון אומר:
- אפילו חמש עשרה אמה - יכנס,
- שאין המשוחות, ממצין את המדות - מפני הטועים.
- אפילו חמש עשרה אמה - יכנס,
הדף הראשי של משנה ערובין ד