משנה עירובין ג ט

(הופנה מהדף משנה ערובין ג ט)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ג · משנה ט | >>

רבי דוסא בן הרכינס אומר, העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר, החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה, אם היום אם למחרכו.

ולמחר הוא אומר, אם היום אם אמש.

ולא הודו לו חכמים.

רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר:

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אוֹמֵר:
הַחֲלִיצֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, אִם הַיוֹם אִם לְמָחָר.
וּלְמָחָר הוּא אוֹמֵר, אִם הַיוֹם אִם אֶמֶשׁ.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:

רבי דוסא בן הרכינס אומר:

העובר לפני התיבה,
ביום טוב של ראש השנה, אומר:
"החליצנו ה' אלוהינו,
את יום ראש החודש הזה,
אם היום, אם למחר".
ולמחר הוא אומר:
"אם היום, אם לאמש".
ולא הודו לו חכמים.

רבי דוסא כלל בזה המאמר שתי דעות, האחת שהוא מזכיר של ראש חדש בראש השנה, והשנית שמתנה בראש השנה ואומר אם היום אם למחר.

והעיקר אצלנו מה שזכרתי לך, כי שני ימים טובים של ראש השנה קדושה אחת הן והתנאי אינו מותר בהם, והטעם גזרה שמא יקלו בהם עמי הארץ כשישמעו שהוא ספק, ונחוש לזה בראש השנה כי אפילו בזמן שהיו עושין על פי הראיה היו עושין ראש השנה שני ימים ברוב. והעיקר אצלנו גם כן, שלא יזכור ראש חדש בתפלת ראש השנה, אלא אומר זכרון אחד ועולה לכאן ולכאן. ואמרו "בכסה ליום חגנו"(תהלים פא, ד) חג שראש חדש מתכסה בו.

הנה נתבאר לך כי דברי רבי דוסא דחויים מהכל:


והחליצנו - זרזנו והחליצנו כח, כמו נחלץ חושים (במדבר לב) פירוש אחר הצילנו ומלטנו, כמו חלצני ה' מאדם רע (תהלים קמ):

אם היום אם מחר - אם היום הוא החליצנו היום, ואם מחר הוא החליצנו מחר:

ולא הודו לו חכמים - לא להזכיר של ראש חודש בראש השנה ולא להתנות אם היום ואם מחר, אלא אומר והחליצנו סתמא בשני הימים ואינו מזכיר של ראש חודש כל עיקר. והלכה כחכמים:

אם היום אם למחר. כדי שלא יראה בתפלתו כשקרן. הרב רבינו יונתן:

ולא הודו לו חכמים. פי' הר"ב לא להזכיר של ר"ח בר"ה וטעמא בגמרא דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן. פירשו בתוס' דבר"ה כתיב (ויקרא כג) זכרון תרועה ובראש חדש כתיב בפ' בהעלותך גבי חצוצרות (במדבר י') והיה לכם לזכרון וגו' ובראשי חדשיכם והלכך כשיאמר בתפלה יום הזכרון הזה עולה לו לשניהם. ומ"ש הר"ב ולא להתנות מפרש בגמ' דאתו לזלזולי ביה בשני אי מחזיקינן ליה בספק אבל כי אמרינן סתמא מחזיקינן להו בקדושה אחת:

(כו) (על המשנה) אם למחר. כדי שלא יראה בתפלתו כשקרן. הרי"כ:

(כז) (על הברטנורא) בגמרא הטעם דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן. ופירשו התוספ' דבר"ה כתיב זכרון תרועה ובר"ח כתיב והיה לכם לזכרון וגו' ובראשי חדשיכם. הלכך כשיאמר בתפלה יום הזכרון הזה עולה לשניהם:

(כח) (על הברטנורא) דאתי לזלזולי ביה בשני אי מחזקינן ליה בספק אבל כי אמרינן סתמא מחזיקינן להו בקדושה אחת. גמרא:

העובר לפני התיבה ביום טוב הראשון של ר"ה:    כך מצאתי מוגה:

אם היום אם מחר:    ולמחר הוא אומר אם היום אם אמש: ובגמ' תניא וכן היה ר' דוסא עושה בר"ח של כל השנה שהוא ספק אם עברום ב"ד ומוכחינן בגמ' מהאי מתניתא דבלהתנות פליגי דאי בלהזכיר של ר"ח בראש השנה אמאי לא הודו לו להזכיר של ר"ח בר"ח הא לא סגי בלאו הכי אלא ודאי דבלהתנות אם היום אם למחר פליגי והאי דאיפליגו בתרתי בר"ה ובר"ח איצטריך דאי אשמועי' ר"ה ה"א בהא קאמרי רבנן דלא משום דאתי לזלזולי בשני אבל כי אמרינן סתמא מחזקינן להו בקדושה אחת אבל בשאר חדשים דשרו במלאכה וליכא למיחש לזלזולי אימא מודו ליה ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' דוסא אבל בהך אימא מודו להו לרבנן צריכא והדר פריך עליה מכח ברייתא דאשמעי' מינה דגם באדכורי ר"ח בר"ה פליגי דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן. ובערוך בערך חדש איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה פי' שאין אומרי' ובראשי חדשיכם לא בתפלה ולא בזולתה עד כאן בקיצור:

יכין

רבי דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו:    לשון חלוצי צבא (בעוואפנע) וחזקנו. או ר"ל הצילנו:

ה' אלהינו את יום ראש חדש הזה אם היום אם למחר:    אם היום ר"ה חלצינו היום, ואם מחר חלצינו למחר. וטעמו שלא יראה כשקרן בתפלתו:

ולא הודו לו חכמים:    שלא יזכיר ר"ח בר"ה, גם לא יתנה אם היום אם מחר, והכי קיי"ל (שו"ע או"ח, תקצא):

בועז

פירושים נוספים