משנה עירובין ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בכל - מערבין, ומשתתפין,

חוץ - מן המים, ומן המלח.

והכל - נלקח בכסף מעשר,

חוץ - מן המים, ומן המלח.

הנודר מן המזון -

מותר - במים, ובמלח.

מערבין -

לנזיר - ביין.

ולישראל - בתרומה.

סומכוס אומר: בחולין.

ולכוהן - בבית הפרס.

רבי יהודה אומר:

אפילו - בבית הקברות,

מפני שהוא יכול לחוץ, ולאכל.

(ב) מערבין -

בדמאי,

ובמעשר ראשון - שניטלה תרומתו,

ובמעשר שני, והקדש - שנפדו.

והכהנים -

בחלה, ובתרומה.

אבל -

לא בטבל,

ולא במעשר ראשון - שלא ניטלה תרומתו,

ולא במעשר שני, והקדש - שלא נפדו.

השולח את עירובו,

ביד - חירש, שוטה, וקטן,

או ביד - מי שאינו מודה בעירוב,

אינו עירוב.

ואם אמר לאחר - לקבלו ממנו,

הרי זה עירוב.

(ג) נתנו באילן -

למעלה מעשרה טפחים - אינו עירוב.

למטה מעשרה טפחים - הרי זה עירוב.

נתנו בבור -

אפילו עמוק מאה אמה - הרי זה עירוב.

נתנו בראש הקנה,

או בראש הקונתס -

כל זמן שהוא תלוש, ונעוץ,

אפילו גבוה מאה אמה - הרי זה עירוב.

נתנו במגדל,

ונעל בפניו,

ואבד המפתח - הרי זה עירוב.

רבי אליעזר אומר:

אם אין ידוע, שהמפתח במקומו - אינו עירוב.

(ד) נתגלגל חוץ לתחום,

ונפל עליו גל,

או נשרף,

או תרומה - ונטמאת,

מבעוד יום - אינו עירוב.

משחשיכה - הרי זה עירוב.

ואם ספק -

רבי מאיר, ורבי יהודה אומרים:

הרי זה חמר גמל.

רבי יוסי, ורבי שמעון אומרים:

ספק העירוב - כשר.

אמר רבי יוסי:

העיד אבטולס - משום חמישה זקנים,

שספק העירוב - כשר.

(ה) מתנה אדם על עירובו, ואומר:

אם באו גוים -

מן המזרח - עירובי למערב.

ואם באו, מן המערב - עירובי למזרח.

ואם באו, מכאן ומכאן - למקום שארצה, אלך.

לא באו, לא מכאן, ולא מכאן - הריני כבני עירי.

בא חכם -

מן המזרח - עירובי למזרח.

בא מן המערב - עירובי למערב.

בא, מכאן ומכאן - למקום שארצה, אלך.

לא בא, לא מכאן, ולא מכאן - הריני כבני עירי.

רבי יהודה אומר:

אם היה אחד מהן רבו - ילך לו אצל רבו.

שניהם רבותיו - למקום שירצה, ילך.

(ו) רבי אליעזר אומר:

יום טוב - שהוא סמוך לשבת,

בין מלפניה, בין מלאחריה,

מערב אדם שני ערובין, ואומר:

עירובי הראשון למזרח, והשני למערב.

הראשון למערב, והשני למזרח.

עירובי בראשון, והשני כבני עירי.

עירובי בשני, והראשון כבני עירי.

וחכמים אומרים:

או מערב - לרוח אחת,

או אינו מערב - כל עיקר.

או מערב - לשני ימים,

או אינו מערב - כל עיקר.

כיצד יעשה?

מוליכו בראשון,

ומחשיך עליו - ונוטלו, ובא לו.

ובשני,

מחשיך עליו - ואוכלו, ובא לו.

נמצא -

משתכר בהליכתו, ומשתכר בעירובו.

נאכל בראשון -

עירוב לראשון, ואינו עירוב לשני.

אמר להם רבי אליעזר:

אי אתם מודים לי - שהן שתי קדושות.

(ז) רבי יהודה אומר:

ראש השנה - שהיה ירא שמא תתעבר,

מערב אדם שני ערובין, ואומר:

עירובי הראשון למזרח, והשני למערב.

הראשון למערב, והשני למזרח.

עירובי הראשון, והשני כבני עירי.

עירובי השני, והראשון כבני עירי.

ולא הודו לו חכמים.

(ח) ועוד אמר רבי יהודה:

מתנה אדם על הכלכלה - ביום טוב ראשון,

ואוכלה - בשני.

וכן ביצה שנולדה - ביום טוב ראשון,

תיאכל - בשני.

ולא הודו לו חכמים.

(ט) רבי דוסא בן הרכינס אומר:

העובר לפני התיבה,

ביום טוב של ראש השנה, אומר:

"החליצנו ה' אלוהינו,

את יום ראש החודש הזה,

אם היום, אם למחר".

ולמחר הוא אומר:

"אם היום, אם לאמש".

ולא הודו לו חכמים.

הדף הראשי של משנה ערובין ג