משנה עירובין ג ז

(הופנה מהדף משנה ערובין ג ז)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ג · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

רבי יהודה אומר, ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר, מערב אדם שני עירובין ואומר, עירובי בראשון למזרח ובשני למערב, בראשון למערב ובשני למזרח.

עירובי בראשון, ובשני כבני עירי.

עירובי בשני, ובראשון כבני עירי.

ולא הודו לו חכמים.

משנה מנוקדת

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר, מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵרוּבִין, וְאוֹמֵר:
עֵרוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח, וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב;
בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב, וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח;
עֵרוּבִי בָּרִאשוֹן, וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי;
עֵרוּבִי בַּשֵּׁנִי, וּבָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:

נוסח הרמב"ם

רבי יהודה אומר:

ראש השנה, שהיה ירא שמא תתעבר - מערב אדם שני ערובין, ואומר:
עירובי הראשון למזרח, והשני למערב; הראשון למערב, והשני למזרח;
עירובי הראשון, והשני כבני עירי; עירובי השני והראשון כבני עירי.
ולא הודו לו חכמים.

פירוש הרמב"ם

יום הספק היה אצלם כשהיו עושין על פי הראיה והוא יום שלושים מאלול, כי אם יראה הירח ליל שלושים יהיה אלול מתשע ועשרים ויהיה אלול חסר, ואם לא יראה ליל שלושים יהיה אלול משלושים יום ויהיה אלול מעובר ויהיה ראש השנה יום אחד ושלושים לאלול.

ואמר רבי יהודה, שיעשה יום (שמונה) [תשעה] ועשרים מאלול שני עירובין אם ירצה, כיון שאינו יודע אם יהיה למחרת ראש השנה או למחרת מחרתו, ואפשר שירצה ללכת למחר למזרח וליום אחר למערב, ויתנה באיזה תנאי שירצה. אם ירצה שיניח עירוב ליום שלושים לרוח אחד וליום אחד ושלושים לרוח אחר, או שיניח עירוב אחד משני הימים לרוח אחת מן הרוחות ויום השני כבני עירו. ויש בידו הברירה בכל זה לפי שיש ספק בקדושה.

והלכה כרבי יהודה בזו ההלכה.

אבל בזמן הזה בשני ימים טובים של ראש השנה שאנו עושין אותן על פי החשבון, אסור לחלק בהן העירוב לפי שהן קדושה אחת, והעיקר אצלנו שהן "כיומא אריכתא", אבל שאר שני ימים טובים של גלויות הם שתי קדושות ומותר לעשות בהן כל מה שנזכר על דעת רבי יהודה מחילוק הערוב:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שמא תתעבר - שמא יעשו ב"ד הגדול אלול מעובר ויהיו ב' ימים טובים, יום ל' של אלול ויום ל"א, והוא צריך לילך בראשון לצד אחד ובשני לצד אחר מערב שני עירובין ומניחן בערב יו"ט זה לכאן וזה לכאן ואומר וכו':

ולא הודו לו חכמים - דקסברי קדושה אחת הן. והלכה כחכמים בשני ימים טובים של ראש השנה. דלאו משום ספיקא בלבד אתקן שמא קדשו ב"ד את יום שלשים או יום ל"א ואחד מהם חול, אלא משום דשמא באו עדים מן המנחה ולמעלה, שנוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש ותרוייהו קדושה אחת. אבל בשאר ימים טובים של גליות דלא אתקון אלא מספיקא דלא ידעינן מתי קדשו בית דין הגדול את החדש, מודים חכמים לרבי יהודה דשתי קדושות הן. וחכמים האמורים כאן הוא רבי יוסי :

פירוש תוספות יום טוב

ולא הודו לו חכמים. פי' הר"ב דקסברי קדושה אחת הן דאתקון משום דשמא באו עדים וכו' עיין זה בארוכה במ"ד פרק ד' דר"ה. ומ"ש הר"ב דחכמים האמורים כאן הוא ר' יוסי. האמת בא להודיענו אבל לענין פי' המשנה לא איכפת לן ולא מידי דהא אפשר להיות דחכמים דלעיל דמספקא להו ביו"ט ושבת דאינהו גופייהו סבירא להו בשני ימים דראש השנה דודאי כיומא אריכתא הן. אלא דבגמ' מייתינן ברייתא דמתני בהדיא דחכמים דרבי אליעזר מודו ליה בב' ימים דר"ה דיכול לערב שני עירובין וטעמייהו דס"ל דמשום ספק עבדינן ב' ימים. וחד מנייהו חול כדפי' הר"ב במשנה דלקמן. ור"י חולק שם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על הברטנורא) האמת בא להודיענו דמתניא בהדיא בגמרא כו'. אבל לענין פי' המשנה לא איכפת לן ולא מידי דהא אפשר להיות דחכמים דלעיל דמספקא להו בי"ט ושבת דאינהו גופייהו ס"ל בב"י דר"ה דודאי כיומא אריכא הן:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ולא הודו לו חכמים:    גמ' מאן לא הודו אמר רב ר' יוסי היא דתניא מודים חכמים לר' אליעזר בר"ה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ושני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי ור' יוסי אוסר. ופי' רש"י ז"ל ומודים חכמים ואע"ג דפליגי עליה דר' אליעזר בשבת וי"ט הכא מודו דשני י"ט של ר"ה שתי קדושות הן דחד מינייהו חול ומשום דלא ידעינן אי עברוה ב"ד וקדשו ירחא ביום ל"א וה"ל ראשון חול או אם ביום שלשים נקבע והוי שני חול הוא דעבדי להו ור' יוסי אוסר דקסבר לאו משום ספיקא דשמא באו עדים ביום שלשים ספק ביום שלשים ואחד לחודיה איתקון אלא משום אף שמא באו עדים מן המנחה ולמעלה איתקון דתרוייהו קדישי והיינו דקתני בסיפא דברייתא א"ל ר' יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש ורבנן דר' יוסי דהיינו ר' יהודה ס"ל כיון דנדחה ליום המחרת הוי ראשון חול ולא הוי קדש אלא חד והאי דתקון לגמור היום בקדושה כי היכי דלא ליזלזלו ביום שלשים של שנה האחרת דאי שרית להו לעשות בו מלאכה מן המנחה ולמעלה כשיודעין שידחה אתו למעבד ביה נמי קודם המנחה ויבאו עדים קודם המנחה ויהא קדש ונמצא שעשו מלאכה בי"ט:

תפארת ישראל

יכין

רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר:    ר"ל שמח יעשו ב"ד אלול ל' יום, ויהיה ב' ימים ר"ה, ל' דאלול וא' דתשרי, והוא צריך לילך בכל יום לצד אחר:

ולא הודו לו חכמים:    דס"ל ב' ימים דר"ה קדושה א' הן. והכי קיי"ל (שם):

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים