משנה עירובין ז א

ואמרם פחות מארבעה, או למעלה מעשרה - אף על פי שזה ממה שקדם מן הדבור, להודיעך כי צריך שיהיה החלון כולו למעלה מעשרה טפחים ואי אפשר להם בעירוב אחד. אבל אם היה קצת חלל החלון תוך עשרה טפחים, די להם שיעשו עירוב אחד לפי שאין ביניהם מחיצה. וכבר בארנו כי המחיצה לא תהיה פחותה מעשרה טפחים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

חלון בתוד עשרה - שיהא קצת ממנו ואפילו משהו בתוך עשרה סמוך לקרקע:

מערבין שנים - שני עירובין, אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורים זו עם זו:

ואם רצו מערבין אחד - עירוב אחד, שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו אחד:

פחות מד' - לאו פתח הוא ואין ראוי לעבור מזו לזו. ולמעלה מעשרה נמי לא ניחא תשמישתיה הילכך אין מערבין אחד. ודוקא בחצר שאינו מקורה אבל בבית המקורה אפילו למעלה מעשרה מערבין אחד. שדרך לשום ספסלים ותיבות סביבות הבית וניחא תשמישתיה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

בתוך עשרה. פי' הר"ב שיהא קצת ממנו כו'. דמש"ה הדר תני פחות מד' על ד' או למעלה מי' והא מרישא שמעי' לה אלא לאשמעינן דאפי' קצת כו' גמ':

למעלה מי' מערבין שנים. פי' הר"ב ודוקא בחצר כו' אבל בבית המקורה אפי' למעלה מי' וכו' הכי איתא בגמ'. ונראה מזה. דשני בתים בלא חצר נמי אינן יכולין לטלטל מזה לזה בלא ערוב וכן מוכח רפ"ט דלכ"ע אפי' לר"ש דמיקל בגגות חצרות וקרפיפות שא"צ לערב. משמע דדיורין שתחת הגגות דהיינו הבתים שצריכין ערוב. וכן כתב שם הרמב"ם בפירושו לר' שמעון דמיקל מכולהו שאומר כי החלוק וההפרש במקום הדירה בלבד אבל חצרות והגגות וכו' אבל מה שהוא אסור להוציא דבר ממה שיש בבית אל הבית האחר כו' אלא אם עשו ערוב בין שני הבתים עכ"ל הרי דלר' שמעון דמיקל מכולהו אפי' הכי ס"ל דבבתים צריכין לערב ולא התנה שיהא שם חצר. וזה ממה שיקשה על דברי הרמב"ם שהעתקתי בר"פ דלעיל דמוכח שלא תקנו שלמה וב"ד אלא כשיש דיורין חלוקים אצל מקום שיד כולן שוות בו דהוו הדיורין רשות היחיד והמקום שיד כולן שוות בו כעין רשות הרבים דאיכא למיגזר דלמא יחליפו בין אלו הרשויות לרשות היחיד ורשות הרבים ממש כדאיתא התם. אבל שתי רשויות ששתיהן כל אחד רשות היחיד ממש אין נראה מדבריו שגזרו עליו שלמה וב"ד. ואולי שזה שכתב לעיל היינו גזירת שלמה ובית דינו. והך דהכא מגזירת חכמים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) דמש"ה הדר תני פחות מארבע כו' והא מרישא שמעינן לה אלא לאשמעינן דאפילו קצת כו'. גמרא:

(ב) (על הברטנורא) גמרא. ונראה מזה דב' בתים בלא חצר נמי צריכין ערוב וכן מוכח רפ"ט דלכולי עלמא אפילו לר"ש דמיקל בגגות כו' שא"צ לערב משמע דדיורין שתחת הגגות דהיינו הבתים שצריכין ערוב. וקשה להר"מ שהבאתיו ר"פ דלעיל דמוכח שלא תקנו שלמה וב"ד אלא כשיש דיורין חלוקין אצל מקום שיד כולן שוות בו כו'. אולי שזה גזירת שלמה ובית דינו והך דהכא מגזירת חכמים:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

חלון שבין שתי חצרות: שם רפ"ג דהלכות עירובין ובטור א"ח סי' שב"ע: ובגמ' אמר ר' נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצרות אבל חלון שבין שני בתים אפי' למעלה מעשרה נמי אם רצו מערבין א' מ"ט דביתא כמאן דמלו דמי כלומר והוי כמאן דלא גבוה עשרה ומ"מ בעינן שיהא דע"ד וכמו שפירש רי ע ז"ל:

פחות מדע"ד וכו': בגמ' פריך פשיטא כיון דאמר ד' על ד' בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מד' ולמעלה מעשרה לא ומשני הא קמ"ל טעמא דכוליה למעלה מעשרה אבל מקצתו בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד דאי מרישא ה"א כוליה בתוך עשרה בעינן וכתבו תוס' ז"ל ואגב דהדר ותני למעלה מעשרה תנא נמי פחות מד' על ד' ע"כ: עוד פריך בגמ' לימא תנן סתמא כרשב"ג דאמר בברייתא בגמ' בפ"ק כל פחות מד' כלבוד דמי פי' תוס' ז"ל דקס"ד השתא דלרבנן כיון דבשלש יוצא מתורת לבוד חשיב פתח ומשני אפי' תימא רבנן ע"כ ל"פ רבנן עליה דרשב"ג אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפי' רבנן מודו דאי איכא ד' על ד' חשיב ואי לא לא חשיב: