משנה עירובין ז רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) חלון, שבין שתי חצרות -
- ארבעה על ארבעה, בתוך עשרה -
- מערבין שנים,
- ואם רצו - מערבין אחד.
- מערבין שנים,
- פחות מארבעה על ארבעה, או למעלה מעשרה -
- מערבין שנים, ואין מערבין אחד.
(ב) כותל, שבין שתי חצרות -
- גבוה עשרה, ורחב ארבעה -
- מערבין שנים, ואין מערבין אחד.
- היו בראשו פירות -
- אלו עולין מכאן - ואוכלין,
- ואלו עולין מכאן - ואוכלין,
- ובלבד - שלא יורידו למטן.
- נפרץ הכותל -
- עד עשר אמות -
- מערבין שנים,
- אם רצו - מערבין אחד, מפני שהוא כפתח.
- מערבין שנים,
- יתר מכן -
- מערבין אחד, ואין מערבין שנים.
- עד עשר אמות -
(ג) חריץ, שבין שתי חצרות -
- עמוק עשרה, ורחב ארבעה -
- מערבין שנים, ואין מערבין אחד,
- אפילו מילא - קש, או תבן.
- מילא עפר, או צרורות -
- מערבין אחד, ואין מערבין שנים.
- מערבין שנים, ואין מערבין אחד,
(ד) נתן עליו נסר -
- שהוא רחב - ארבעה טפחים,
- וכן שתי כצוצריות - זו כנגד זו,
- מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד.
- פחות מכן -
- מערבין שנים, ואין מערבין אחד.
(ה) מתבן, שבין שתי חצרות -
- גבוה עשרה טפחים -
- מערבין שנים, ואין מערבין אחד.
- אלו מאכילין מכאן, ואלו מאכילין מכאן.
- מערבין שנים, ואין מערבין אחד.
- נתמעט התבן, מעשרה טפחים -
- מערבין אחד, ואין מערבין שנים.
(ו) כיצד משתתפין במבוי?
- מניח את החבית,
- ואומר: "הרי זו לכל בני המבוי",
- ומזכה להן -
- על ידי בנו, ובתו - הגדולים,
- ועל ידי עבדו, ושפחתו - העברים,
- ועל ידי אשתו.
- אבל אינו מזכה -
- לא על ידי בנו, ובתו - הקטנים,
- ולא על ידי עבדו, ושפחתו - הכנענים,
- מפני שידם - כידו.
(ז) נתמעט האוכל -
- מוסיף, ומזכה - ואינו צריך להודיע.
- ניתוספו עליהן -
- מוסיף, ומזכה - וצריך להודיע.
(ח) כמה הוא שעורו?
- בזמן שהן מרובין -
- כמזון שתי סעודות - לכולם.
- ובזמן שהן ממועטין -
- כגרוגרת להוצאת שבת - לכל אחד ואחד.
(ט) אמר רבי יוסי:
- במה דברים אמורים?
- בתחילת העירוב.
- אבל, בשירי העירוב - כל שהוא.
- לא אמרו - לערב בחצרות,
- אלא, כדי שלא לשכח - את התינוקות.
(י) בכל - מערבין, ומשתתפין,
- חוץ מן המים, ומן המלח,
- דברי רבי אליעזר.
- ורבי יהושע אומר:
- כיכר - הוא עירוב.
- אפילו מאפה - סאה,
- והיא פרוסה - אין מערבין בה.
- כיכר - כאיסר,
- והוא שלם - מערבין בו.
(יא) נותן אדם מעה - לחנווני, או לנחתום,
- כדי שיזכה לו בעירוב,
- דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרים:
- לא זכו לו מעותיו.
- ומודים - בשאר כל האדם, שזכו לו מעותיו,
- מפני שאין מערבין לו לאדם - אלא לדעתו.
- אמר רבי יהודה:
- במה דברים אמורים?
- בעירובי תחומין.
- אבל בעירובי חצרות -
- מערבין - לדעתו, ושלא לדעתו,
- לפי שזכין לו לאדם - שלא בפניו,
- ואין חבין לו - אלא בפניו.
- במה דברים אמורים?
הדף הראשי של משנה ערובין ז