משנה עבודה זרה ד ניקוד
(א)
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מֶרְקוּלִיס,
- אֲסוּרוֹת;
- וּשְׁתַּיִם, מֻתָּרוֹת.
- שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מֶרְקוּלִיס,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ, אֲסוּרוֹת;
- וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ, מֻתָּרוֹת:
מָצָא בְּרֹאשׁוֹ מָעוֹת, כְּסוּת אוֹ כֵּלִים,
- הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
- פָּרְכִּילֵי עֲנָבִים,
- וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים,
- וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת,
- וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
- אָסוּר:
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה לָהּ גִּנָּה אוֹ מֶרְחָץ,
- נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה,
- וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה.
- הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים,
- נֶהֱנִין מֵהֶן,
- בֵּין בְּטוֹבָה,
- וּבֵין שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה:
- נֶהֱנִין מֵהֶן,
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי,
- אֲסוּרָה מִיָּד;
- וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל,
- אֵינָהּ אֲסוּרָה, עַד שֶׁתֵּעָבֵד.
- נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ,
- וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי.
- הַמְּבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה,
- בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ;
- בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ,
- מְשַׁמְּשֶׁיהָ מֻתָּרִין, וְהִיא אֲסוּרָה:
כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ?
- קָטַע רֹאשׁ אָזְנָהּ,
- רֹאשׁ חָטְמָהּ,
- רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ,
- פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ,
- בִּטְּלָהּ.
- רָקַק בְּפָנֶיהָ,
- הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ,
- גֵּרְרָהּ,
- וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה,
- הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה.
- מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ,
- רַבִּי אוֹמֵר: בִּטֵּל;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בִּטֵּל:
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ,
- בִּשְׁעַת שָׁלוֹם,
- מֻתֶּרֶת;
- בִּשְׁעַת מִלְחָמָה,
- אֲסוּרָה.
- בִּשְׁעַת שָׁלוֹם,
- בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים,
- הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת,
- מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים:
- הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת,
שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי:
- אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה,
- לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ?
- אָמְרוּ לָהֶן:
- אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין,
- הָיָה מְבַטְּלוֹ.
- הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה,
- וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת;
- יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים?
- אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין,
- אָמְרוּ לָהֶן:
- אִם כֵּן,
- יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ,
- וְיַנִּיחַ דָּבָר שֶׁצֹּרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ?
- אָמְרוּ לָהֶן:
- אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאוֹמְרִים:
- תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת,
- שֶׁהֲרֵי הֵן לֹא בָּטְלוּ:
- אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאוֹמְרִים:
לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַגּוֹי,
- אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ;
- וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ,
- עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר.
- יָרַד לַבּוֹר,
- מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
דּוֹרְכִין עִם הַגּוֹי בַּגַּת,
- אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ.
- יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטֻמְאָה,
- לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ;
- אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת,
- וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.
- נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטֻמְאָה,
- לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ;
- אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַת לַפַּלְטֵר:
גּוֹי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן,
- אִם יֵשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוֶה, אָסוּר;
- אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוֶה, מֻתָּר.
- נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה,
- וּמְדָדוֹ בְּקָנֶה,
- הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בְּקָנֶה,
- אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרֻתַּחַת,
- בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה,
- וְאָמְרוּ: יִמָּכֵר;
- וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.
- נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר,
- זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ:
הַמְּטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי,
- וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
- בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים,
- מֻתָּר.
- בְּעִיר שֶׁכֻּלָּה גּוֹיִם,
- אָסוּר,
- עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שׁוֹמֵר.
- וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר;
- אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס, מֻתָּר.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר,
- כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא:
הַמְּטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי,
- וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ,
- וְהַלָּה כּוֹתֵב לוֹ: הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת,
- מֻתָּר.
- אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ,
- וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו,
- זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן,
- וְאָסְרוּ חֲכָמִים:
- וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו,
משנה עבודה זרה, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב