משנה עבודה זרה ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

עריכה

(א)

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:

שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מֶרְקוּלִיס,
אֲסוּרוֹת;
וּשְׁתַּיִם, מֻתָּרוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ, אֲסוּרוֹת;
וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ, מֻתָּרוֹת:
(ב)

מָצָא בְּרֹאשׁוֹ מָעוֹת, כְּסוּת אוֹ כֵּלִים,

הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
פָּרְכִּילֵי עֲנָבִים,
וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים,
וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת,
וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
אָסוּר:
(ג)

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה לָהּ גִּנָּה אוֹ מֶרְחָץ,

נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה,
וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה.
הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים,
נֶהֱנִין מֵהֶן,
בֵּין בְּטוֹבָה,
וּבֵין שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה:
(ד)

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי,

אֲסוּרָה מִיָּד;
וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל,
אֵינָהּ אֲסוּרָה, עַד שֶׁתֵּעָבֵד.
נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ,
וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי.
הַמְּבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה,
בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ;
בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ,
מְשַׁמְּשֶׁיהָ מֻתָּרִין, וְהִיא אֲסוּרָה:
(ה)

כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ?

קָטַע רֹאשׁ אָזְנָהּ,
רֹאשׁ חָטְמָהּ,
רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ,
פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ,
בִּטְּלָהּ.
רָקַק בְּפָנֶיהָ,
הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ,
גֵּרְרָהּ,
וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה,
הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה.
מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ,
רַבִּי אוֹמֵר: בִּטֵּל;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בִּטֵּל:
(ו)

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ,

בִּשְׁעַת שָׁלוֹם,
מֻתֶּרֶת;
בִּשְׁעַת מִלְחָמָה,
אֲסוּרָה.
בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים,
הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת,
מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים:
(ז)

שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי:

אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה,
לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ?
אָמְרוּ לָהֶן:
אִלּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין,
הָיָה מְבַטְּלוֹ.
הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה,
וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת;
יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים?
אָמְרוּ לָהֶן:
אִם כֵּן,
יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ,
וְיַנִּיחַ דָּבָר שֶׁצֹּרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ?
אָמְרוּ לָהֶן:
אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאוֹמְרִים:
תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת,
שֶׁהֲרֵי הֵן לֹא בָּטְלוּ:
(ח)

לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַגּוֹי,

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ;
וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ,
עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר.
יָרַד לַבּוֹר,
מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
(ט)

דּוֹרְכִין עִם הַגּוֹי בַּגַּת,

אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ.
יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטֻמְאָה,
לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ;
אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת,
וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.
נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטֻמְאָה,
לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ;
אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַת לַפַּלְטֵר:
(י)

גּוֹי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן,

אִם יֵשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוֶה, אָסוּר;
אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוֶה, מֻתָּר.
נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה,
וּמְדָדוֹ בְּקָנֶה,
הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בְּקָנֶה,
אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרֻתַּחַת,
בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה,
וְאָמְרוּ: יִמָּכֵר;
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.
נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר,
זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ:
(יא)

הַמְּטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי,

וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים,
מֻתָּר.
בְּעִיר שֶׁכֻּלָּה גּוֹיִם,
אָסוּר,
עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שׁוֹמֵר.
וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר;
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס, מֻתָּר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר,
כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא:
(יב)

הַמְּטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי,

וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ,
וְהַלָּה כּוֹתֵב לוֹ: הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת,
מֻתָּר.
אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ,
וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו,
זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן,
וְאָסְרוּ חֲכָמִים: