משנה עבודה זרה ב דפוסים
משנה עבודה זרה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה.
ולא תתיחד אשה עמהן, מפני שחשודין על העריות.
ולא יתיחד אדם עמהן, מפני שחשודין על שפיכות דמים.
בת ישראל לא תילד את הנכרית, מפני שמילדת בן לעבודה זרה.
אבל נכרית, מילדת בת ישראל.
בת ישראל לא תניק בנה של נכרית.
אבל נכרית מניקה בנה של ישראלית ברשותה.
מתרפאין מהן רפוי ממון, אבל לא רפוי נפשות.
ואין מסתפרין מהן בכל מקום, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, ברשות הרבים מותר, אבל לא בינו לבינו.
אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה:
היין, והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין, וחרס הדרייני, ועורות לבובין.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, בזמן שהקרע שלו עגול, אסור. משוך, מותר.
בשר הנכנס לעבודה זרה, מותר.
והיוצא, אסור, מפני שהוא כזבחי מתים, דברי רבי עקיבא.
ההולכין לתרפות, אסור לשאת ולתת עמהם.
והבאין, מותרין.
נודות הגוים וקנקניהן ויין של ישראל כנוס בהן, אסורין ואיסורן איסור הנאה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, אין איסורן איסור הנאה.
החרצנים והזגין של גוים, אסורין ואיסורן איסור הנאה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, לחין, אסורין. יבשין, מותרין.
המוריס וגבינות בית אונייקי של גוים, אסורין [ ואיסורן ] איסור הנאה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, אין איסורן איסור הנאה.
אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך.
אמר לו, מפני מה אסרו גבינות של גוים.
אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבלה.
אמר לו, והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבלה ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו, אבל אמרו אין נהנין ולא מועלין.
[ חזר ] אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה.
אמר לו, אם כן, למה לא אסרוה בהנאה.
השיאו לדבר אחר, אמר לו, ישמעאל אחי, היאך אתה קורא (שיר השירים א) כי טובים דודיך מיין, או כי טובים דודייך.
אמר לו, כי טובים דודייך.
אמר לו, אין הדבר כן, שהרי חבירו מלמד עליו, לריח שמניך טובים.
אלו דברים של גוים אסורין ואין איסורן איסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, והפת, והשמן שלהן.
רבי ובית דינו התירו בשמן.
ושלקות, וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית טרופה, וציר שאין בה דגה [ כלבית שוטטת בו ], והחילק, וקרט של חלתית, ומלח סלקונטית, הרי אלו אסורין ואין איסורן איסור הנאה.
אלו מותרין באכילה:
חלב שחלבו גוי וישראל רואהו. והדבש.
והדבדניות אף על פי שמנטפין, אין בהם משום הכשר משקה.
וכבשין שאין דרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית שאינה טרופה, וציר שיש בה דגה, ועלה של חלתית, וזיתים גלוסקאות המגולגלין.
רבי יוסי אומר, השלוחין, אסורין.
החגבים הבאים מן הסלולה, אסורין.
מן ההפתק, מותרין.
וכן לתרומה.
משנה עבודה זרה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב