משנה עבודה זרה ב ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב, עבודה זרה • הפרק הבא >>

פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם,

מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה.

וְלֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן,

מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת.

וְלֹא יִתְיַחֵד אָדָם עִמָּהֶן,

מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.

בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית,

מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה;

אֲבָל נָכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל.

בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית;

אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרְאֵלִית בִּרְשׁוּתָהּ:

(ב)

מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִפּוּי מָמוֹן,

אֲבָל לֹא רִפּוּי נְפָשׁוֹת.

וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מֻתָּר,

אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ:

(ג)

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה:

הַיַּיִן,

וְהַחֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן,

וְחֶרֶס הַדְרִיָּנִי,

וְעוֹרוֹת לְבוּבִין.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

בִּזְמַן שֶׁהַקֶּרַע שֶׁלּוֹ עָגֹל, אָסוּר;

מָשׁוּךְ, מֻתָּר.

בָּשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה, מֻתָּר;

וְהַיּוֹצֵא, אָסוּר,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזִבְחֵי מֵתִים,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת,

אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם;

וְהַבָּאִין, מֻתָּרִין:

(ד)

נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶן,

וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן,

אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה.

הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין,

וִאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

לַחִין, אֲסוּרִין;

יְבֵשִׁין, מֻתָּרִין.

הַמֻּרְיָס וגְבִינוֹת בֵּית אֻנְיָקִי שֶׁל גּוֹיִם,

אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה:

(ה)

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ;

אָמַר לוֹ:

מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת שֶׁל גּוֹיִם?

אָמַר לוֹ:

מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבָה שֶׁל נְבֵלָה.

אָמַר לוֹ:

וַהֲלֹא קֵבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּבַת נְבֵלָה,

וְאָמְרוּ:

כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה – שׂוֹרְפָהּ חַיָּה,

וְלֹא מוֹעֲלִין.

חָזַר וְאָמַר לוֹ:

מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

אָמַר לוֹ:

אִם כֵּן, לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָאָה?

הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר.

אָמַר לוֹ:

יִשְׁמָעֵאל אָחִי,

הֵיאָךְ אַתָּה קוֹרֵא:

"כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (שיר השירים א, ב),

אוֹ "כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִךְ"?

אָמַר לוֹ:

כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִךְ.

אָמַר לוֹ:

אֵין הַדָּבָר כֵּן,

שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ מְלַמֵּד עָלָיו:

"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים":

(ו)

אֵלּו דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם,

אֲסוּרִין, וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה:

חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ,

וְהַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן.

רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בְּשֶׁמֶן.

וּשְׁלָקוֹת וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וְחֹמֶץ,

וְטָרִית טְרוּפָה,

וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה כִּלְבִּית שׁוֹטֶטֶת בּוֹ,

וְהַחִילָק,

וְקֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית,

וּמֶלַח סַלְקוֹנְטִית.

הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין,

וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה:

(ז)

אֵלּו מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה:

חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְיִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ,

וְהַדְּבָשׁ.

וְהַדַּבְדָּנִיּוֹת,

אַף עַל פִּי שֶׁמְּנַטְּפִין,

אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם הֶכְשֵׁר מַשְׁקֶה.

וּכְבָשִׁין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וְחֹמֶץ,

וְטָרִית שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה,

וְצִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דָּגָה,

וְעָלֶה שֶׁל חִלְתִּית,

וְזֵיתִים גְּלֻסְקָאוֹת הַמְּגֻלְגָּלִין.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

הַשְּׁלוּחִין, אֲסוּרִין.

הַחֲגָבִים הַבָּאִים מִן הַסַּלּוּלָה, אֲסוּרִין;

מִן הַהֶפְתֵּק, מֻתָּרִין.

וְכֵן לִתְרוּמָה:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב, עבודה זרה • הפרק הבא >>

משנה עבודה זרה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב