משנה סנהדרין ה ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ה · משנה ב | >>

[עריכה]

כל המרבה בבדיקות, הרי זה משובח.

מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים.

ומה בין חקירות לבדיקות.

חקירות, אחד אומר איני יודע, עדותן בטלה.

בדיקות, אחד אומר איני יודע ואפילו שנים ^יג אומרים אין אנו יודעין, עדותן קיימת.

אחד חקירות ואחד בדיקות, בזמן שמכחישין ^יד זה את זה, עדותן בטלה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כָּל הַמַּרְבֶּה בִּבְדִיקוֹת, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעֻקְצֵי תְּאֵנִים.

וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת?

חֲקִירוֹת,

אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ,

עֵדוּתָן בְּטֵלָה.

בְּדִיקוֹת,

אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ,

וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין,

עֵדוּתָן קַיֶּמֶת.

אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת,

בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה,

עֵדוּתָן בְּטֵלָה:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כל המרבה בבדיקות - הרי זה משובח.

מעשה, שבדק בן זכאי בעוקצי תאנים.

מה בין חקירות לבדיקות?

אלא שבחקירות -

אמר אחד: איני יודע - עדותן בטילה,

ובבדיקות -

אחד אומר: איני יודע,

אפילו שנים אומרין: אין אנו יודעים - עדותן קיימת.

אחד חקירות, ואחד בדיקות -

בזמן שהן מכחישין זה את זה - עדותן בטילה.

בן זכאי הוא רבן יוחנן בן זכאי. ולא היה אותו שבדק, אבל זה המעשה היה לפני רבו הלל הזקן והוא היה תלמיד לפניו, ואמר הלל לעדים באיזה מקום, אמרו לו במקום פלוני תחת אילן תאנה. ואמר רבי יוחנן בן זכאי יש לשאול תואר התאנים היאך היו עוקציהן שהם תלוים בהן מן העץ, אם עוקציהם ארוכים או קצרים ואם הם עבות או דקות, וכל זה כדי להאריך על העדים כמו שזכרנו, וראה דבריו נכוחים וטובים ושאלם כמו שאמר. ובאותה שעה לא היו קורים אותו אלא בן זכאי בלבד, ונזכר המעשה בלשון בן זכאי, ורבינו הקדוש כתב אותו בשעת חיבורו כמו שקבל אותו.

ואמרו ואפילו שנים אומרים - רוצה לומר אפילו בחקירות שהם העיקר, כששנים אומרים אנו יודעים ואחד אומר איני יודע עדותן קיימת, וכן פירשו התלמוד.

והטעם אשר בגללו אם אמר אחד מן העדים בחקירות איני יודע עדותן בטלה, ואם אמרו כולם בבדיקות אין אנו יודעים עדותן קיימת, הוא מה שאומר לך, והוא זה כי מעיקרנו כל עדות שאין אתה יכול להזימה אינה עדות, והזמה אי אפשר אלא כשיסיים הזמן והמקום שבהן היה המעשה ההוא, כדי שיוכל לומר להם אותו שיזים אותם "והלא עמנו הייתם באותה שעה במקום פלוני" כמו שיבאר עוד, ושבע חקירות הם לסיים הזמן והמקום. ואם אמר בחקירות איני יודע אי אפשר בהם הזמה בשום פנים, ולפיכך עדותן בטלה ונאמר עדות שקר הוא, וזה שאומר בחקירות איני יודע הוא כדי שלא תתקיים עליהם ההזמה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בן זכאי - רבן יוחנן בן זכאי. ותלמיד דן לפני רבו היה ^יא באותה שעה, לכך קוראו בן זכאי:

בעוקצי תאנים - שהיו מעידים עליו שהרגו תחת התאנה. ובדק בן זכאי, תאנה זו עוקציה דקים או גסים. עוקץ, זנב הפרי מקום חיבורו לאילן:

אמר אחד איני יודע עדותן בטלה - דשוב אי אתה יכול להזימן באותה חקירה, וכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה באחד מן העדים, כל העדות בטלה ^יב, ואפילו הן מאה, דאין העדים נעשים זוממים עד שיזומו כולן:

בדיקות - אפילו אמרו כולן אין אנו יודעים, מצות הזמה ראויה להתקיים, דאין הזמה תלויה אלא בחקירה לומר עמנו הייתם באותה שעה במקום אחר:

עדותן בטלה - כל עדותן בטלה. [שבגמרא], הוא והן פטורים:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

בן זכאי. כתב הר"ב ותלמיד דן לפני רבו היה וכו'. בפני הלל רבו. ורבינו הקדוש כתב אותו בשעת חבורו. כמו שקבל אותו. הרמב"ם:

עדותן בטלה. כתב הר"ב דכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה וכו' דרחמנא אמר (שם י"ט) ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד וגו'. ועשיתם לו כאשר זמם לעשות וגו' עדות שאתה יכול לקיים בה תורת הזמה הוי עדות ואי לא לא. רש"י פ"ק דפסחים דף י"ב. ומ"ש הר"ב ואפילו הן מאה דאין העדים וכו' כדתנן במ"ז פ"ק דמכות:

ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת. ואמרינן בגמרא מאי אפי' ב' אומרים פשיטא כי אמר א' איני יודע עדותן קיימת. כי אמרי בי תרי נמי עדותן קיימת דחילו הא' דאמר יודע אני מאי רבותיה כיון דאמר חבירו אינו יודע. זה לא מעלה ולא מוריד. ואסיק רבא דהכי קאמר אפילו בחקירות שנים אומרים ידענו וא' אומר איני יודע עדותן קיימת. פירש אם יש שם ג' עדים. והא דבעינן עד שיזומו כולן. כתבו התוספות דיש לפרש היינו כשכיונו עדותן. אבל אמר איני יודע כנמצא אחד מהן קרוב או פסול דמי דתתקיים העדות בשאר. ומתניתין דלא כר"ע דמשנה ז' ח' פ"ק דמכות כדאיתא בגמרא [דף מ"א ע"ב]:

בזמן שמכחישין. בין שהעדים הם ב'. בין שהם ג' והשלישי מכחיש. דהכחשה עדיפא מאיני יודע. וכן העתיק הרמב"ם פ"ב מהל' עדות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על הברטנורא) בפני הלל רבו. ורבינו " הקדוש כתב אותו בשעת חבורו כמו שקבל אותו. הר"מ:

(יב) (על הברטנורא) דרחמנא אמר ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד וגו' ועשיתם לו כאשר זמם לעשות וגו', עו. ות שאתה יכול לקיים בה תורת הזמה הוי עדות, ואי לא לא. רש"י:

(יג) (על המשנה) ואפילו ב'. ובגמרא, מאי אפילו, פשיטא דכיון דאחד אומר איני יודע השני לא מעלה בידיעתו. ומסיק דה"ק אפילו בחקירות שנים אומרים ידענו ואחד אומר אינו יודע עדותן קיימת. פירוש אם יש שלשה עדים וער שיזומו כולן, יש לפרש דהיינו כשכוונו עדותן. תוס'. ועיין תוי"ט:

(יד) (על המשנה) שמכחישין. בין שהם שנים, או שלשה והשלישי מכחיש. דהכחשה עדיפא מאיני יודע. וכ"כ הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

מעשה שבדק בן זכאי וכו': מעשה דרציחה הוה ואיתה בתוס' פ' אלו נערות (כתובות דף ל'.) ובגמרא פ"ק דמכלתין ד' ט' בן זכאי הוא ר' יוחנן בן זכאי ותלמיד היושב לפני רבותיו הדיינים הוה ואמר האי מילתא ואסתבר להו טעמיה וקבעוהו בשמו בן זכאי ע"ש סופיה קרי ליה. ובחולין פ' אלו טריפות (חולין דף נ"ב) אמר עולא בן זכאי אומר וכו' וכתב שם רש"י ז"ל לא ידענו מנו. ונלע"ד שאותו הוא אמורא אבל אח"כ מצאתי בהר"ן ז"ל בדף תרפ"ט ע"ב ומשמע מדבריו ז"ל שהוא תנא. ובפ"ד מיתות דף פ"ב גם בפ' מבוי (עירובין ד' ט') אשכחן תני ר' זכאי קמיה דר' יוחנן. ובפ' המוציא יין (שבת דף ע"ט) אשכחן בברייתא ר' זכאי משמו של ר"ש:

המרבה בבדיקות הרי זה מִשְּתַּבֵּחַ: כך הגיה הררי"א ז"ל:

עוקץ: מקום חבורו לאילן ובדק אם היו העוקצין ארוכות או קצרות. ואמרינן בפ' הנשרפין (סנהדרין דף פ"א) דנהי דבן זכאי פטר ליה בההיא הכחשה מקטלא ומיהו עדות אמת היא ועייל לכפה:

מה בין חקירות לבדיקות אלא שבחקירות אמר אחד וכו': כך אית דגרסי ועיין במ"ש ספ"ק דב"ק:

[הגה"ה וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל אלא שבחקירות אמר אחד אינו יודע ושנים אומרים אין אנו יודעין עדותן בטלה ובבדיקות אמר אחד אינו יודע ואפילו וכו' ברוב הספרים מצאתי הגרסא כמו שכתבתי ובס"א מצאתי ושנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת ובבדיקות וכו' שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן בטלה וצ"ע על אלה הגרסות כי לפי הנראה כולן משובשות אך אח"כ מצאתי ס"א דגרסי בי' שבחקירות אמר אחד איני יודע ושנים אומרים אנו יודעים עדותן בטלה ובבדיקות אפילו אחד אמר אני יודע ושנים אומרים אין אנו יודעים עדותן קיימת ע"כ]:

אפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותם קיימת: בגמרא פריך מאי אפילו שנים אומרים פשיטא כיון דאי אמר אחד איני יודע אשמועינן תנא דעדותם קיימת כי אמרי תרוייהו נמי קיימת היא דאילו אמר האחד אני יודע מאי רבותיה כיון דאמר חברו איני יודע זה לא מעלה ולא מוריד ומשני רב ששת דארישא קאי וה"ק בחקירות אפי' שנים משלשה עדים שבאו להעיד אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע עדוהן בטלה כמאן כר' עקיבא ור"ש דאמרו בפ"ק דמכות עד שיזומו שלשתם אמר רבא והא עדותם קיימת קתני אלא אמר רבא ה"ק אפילו בחקירות שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע עדותן בטלה פי' רש"י ז"ל דרבא מפרש לה להא אפילו דלרבותא דחקירות קאי וה"ק מה בין חקירות לבדיקות חקירות היכא דליכא אלא תרי סהדי אמר אחד איני יודע עדותן בטלה בדיקות אמר אחד איני יודע עדותם קיימת וה"ה לשניהם דה"ל עדות המוזמת בבדיקות ואפילו בחקירות משכחת לה דאמר אחד איני יודע עדותן קיימת וה"ד כגון דאיכא תלתא סהדי דאפשר לעדות שתתקיים בשנים ומשום שלישי לא מפסלי הנך ודלא כר' עקיבא דאמר בפ"ק דמכות דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אפילו שהם שלשה כך פי' רש"י ז"ל והעלו התוס' ז"ל דיש לפרש דהא דקאמר עד שיזומו שלשתם היינו כשכוונו עדותן אבל אמר אחד אינו יודע כנמצא אתד מהם קרוב או פסול דמי דלר"ש תתקיים העדות בשאר ולר' עקיבא עדותן בטלה והכא בשאמר אחד אינו יודע כנמצא אחד מהם קרוב או פסול דמי ועדותן בטלה לר' עקיבא אלא אתיא כר"ש דהתם דאמר תתקיים העדות בשאר ע"כ מתוס' ז"ל בהרחבת הלשון מעט וקשה לע"ד דלא אשכחן דאמר ר"ש התם הכי אלא ר' יוסי הוא דאמר הכי ואם אין טעות צ"ע לע"ד ורש"ל לא הגיה בדבור הזה דבר:

עדותן בטלה: כל עדותן בטלה שבתלמוד הוא והן פטורין:

אחד חקירות: ירושלמי ס"פ האשה שלום:

בזמן שמכחישין זה את זה: ביד ספ"א דהלכות עדות ור"פ שני וסי' ג':

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

כל המרבה בבדיקות: הינו שאלות שאין תלוי בהן עיקר העדות, כגון לשאל עדי רוצח, במה הרגו, בסייף או בארירין. בגדיו לבנים או אדומים. וכדומה:

מעשה ובדק בן זכאי: הוא רבן יוחנן בן זכאי, שהיה נשיא בשעת החורבן אחר שנהרג רשב"ג, ובאותה שעה היה תלמיד לפני הלל רבו [כסוכה כ"ח א'], והלל היה זקינו של רבי מסדר המשנה, ומדהיה אז תלמיד, לכן לא נקרא אז עדיין בשמו [ואף שאח"כ נתהווה לנשיא, אפ"ה קבע רבי שמו במשנתו באותו לשון שקבל מאבתיו, דחייב אדם לומר בלשון רבו [כפ"א דעדיות]:

בעוקצי תאנים: שהעידו שהרגו תחת התאנה, ושאל להעד אם עוקצין הפירות עבים או דקים והוכחשו בזה, וניצל הנידן ולכן נקרא ר"י בן זכאי, שעל ידו זכוהו לבעל הדין:

אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטלה: אפילו כשהיו הרבה עדים והוכחש רק א':

בועז

[עריכה]