משנה סוכה ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

עריכה

(א)

לוּלָב וַעֲרָבָה, שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה.

הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה, שְׁמֹנָה.
סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם, שִׁבְעָה.
וְהֶחָלִיל, חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה.
(ב)

לוּלָב שִׁבְעָה כֵּיצַד?

יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
לוּלָב שִׁבְעָה;
וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, שִׁשָּׁה.
(ג)

עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד?

יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
עֲרָבָה שִׁבְעָה;
וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה.
(ד)

מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד?

יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבַּיִת,
וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מֵהֶן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּב הָאִצְטַבָּא;
וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה.
וּמְלַמְּדִים אוֹתָם לוֹמַר:
כָּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי בְּיָדוֹ, הֲרֵי הוּא לוֹ בְּמַתָּנָה.
לְמָחָר מַשְׁכִּימִין וּבָאִין;
וְהַחַזָּנִין זוֹרְקִין אוֹתָם לִפְנֵיהֶם,
וְהֵן מְחַטְפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ.
וּכְשֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנָה,
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ.
(ה)

מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד?

מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא.
יוֹרְדִין לְשָׁם,
וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיוֹת שֶׁל עֲרָבָה,
וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ .

בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים:

אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא.
וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.
בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים?
יֹפִי לְךָ, מִזְבֵּחַ; יֹפִי לְךָ, מִזְבֵּחַ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ; לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ.
(ו)

כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּשַׁבָּת,

אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וּמַנִּיחִים אוֹתָן בְּגִיגִיוֹת שֶׁל זָהָב,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמוֹשׁוּ.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:

חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין,
וְחוֹבְטִין אוֹתָן בְּקַרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ;
וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרָיוֹת.
(ז)

מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.

(ח)

הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה כֵּיצַד?

מְלַמֵּד שֶׁחַיָּב אָדָם בְּהַלֵּל וּבְשִׂמְחָה וּבִכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג,
כִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג.

סֻכָּה שִׁבְעָה כֵּיצַד?

גָּמַר מִלֶּאֱכֹל, לֹא יַתִּיר סֻכָּתוֹ;
אֲבָל מוֹרִיד אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה,
מִפְּנֵי כְּבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.
(ט)

נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד?

צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ.
הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ.
עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ.
שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שֶׁל סִיד הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִין פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיַּיִן.
וּמְנֻקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין,
אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד דַּק,
כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִין בְּבַת אַחַת.
מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם, מִזְרָחִי שֶׁל יָיִן.
עֵרָה שֶׁל מַיִם לְתוֹךְ שֶׁל יַיִן, וְשֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם.
יָצָא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בְּלֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה.
וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִים לוֹ: הַגְבֵּהַּ יָדֶךָ,
שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי רַגְלָיו,
וּרְגָמוּהוּ כָּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן.
(י)

כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּשַׁבָּת;

אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ,
וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה.
נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה, הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר,
שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם הַמְּגֻלִּין, פְּסוּלִים לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.