משנה סוטה ח ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ח · משנה ד | >>

ואלו שאין טו זזין ממקומן, בנה בית וחנכו, נטע כרם וחיללו.

הנושא את ארוסתו, הכונס את יבמתו, שנאמר, (דברים כד) נקי יהיה לביתו שנה אחת.

לביתו, זה ביתו.

יהיה, זה כרמו.

ושימח את אשתו, זו אשתו.

אשר לקח, להביא את יבימתו.

אינן מספקין מים ומזון ואינן מתקנין את הדרכים.

משנה מנוקדת

וְאֵלּוּ שֶׁאֵין זָזִין מִמְּקוֹמָן:

בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ,
נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ.
הַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ,
הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ.
שֶׁנֶּאֱמַר: "נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת" (דברים כד, ה);
לְבֵיתוֹ, זֶה בֵּיתוֹ.
יִהְיֶה, זֶה כַּרְמוֹ.
וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ.
אֲשֶׁר לָקָח, לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ.
אֵינָן מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן,
וְאֵינָן מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:

נוסח הרמב"ם

אלו שאינן זזין ממקומן -

בנה בית - וחנכו,
נטע כרם - וחיללו,
הנושא את ארוסתו,
והכונס את יבמתו.
שנאמר: "נקי יהיה לביתו, שנה אחת" (דברים כד ה) - זה ביתו,
"יהיה" - זה כרמו,
"ושימח את אשתו" (שם) - זו אשתו,
"אשר לקח" (שם) - להביא את יבמתו.
אין מספקין מים ומזון,
ואין מתקנין את הדרכים.

פירוש הרמב"ם

מה שאמר שאינן זזין ממקומן - רוצה לומר שהן אינן חייבין לצאת מבתיהם לעורכי המלחמה ואחר כך יחזרו כמו אלו שקדם זכרם, אלא שאינם חייבין לטרוח בשום פנים שנה שלימה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ואלו שאין זזין ממקומן - דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי כהן וחוזרים מן המערכה לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהן אלא עוסקים לספק מים ומזון להולכים למלחמה. ואלו אין זזין ממקומן ואפילו ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:

הבונה בית וחנכו - ולא דר בו עדיין שנה. וכן הנוטע כרם וחללו, ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו:

נקי יהיה לביתו - בשביל ביתו:

יהיה - לריבויא הוא. הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:

פירוש תוספות יום טוב

ואלו שאין זזין ממקומן וכו'. גמ'. ת"ר לא יצא בצבא (דברים כד) יכול בצבא הוא דלא יצא אבל יספיק מים ומזון ויתקן הדרכים ת"ל (שם) ולא יעבור עליו לכל דבר. יכול שאני מרבה אף הבונה בית ולא חנכו וכו'. ת"ל עליו. עליו אי אתה מעביר. אבל אתה מעביר על אחרים. ומאחר דכתיב לא יעבור. לא יצא בצבא למה לי לעבור עליו בשני לאוין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על המשנה) שאין כו'. בגמרא יליף להו. ולעבור עליו בשני לאוין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפי' רע"ב ז"ל:    צריך להגיה דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם וכו' שנאמ' נקי יהיה רישיה דקרא לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה וגו' ואפילו אין מספקין להם מים ומזון. ובגמ' בעי ומאחר דכתיב לא יעבור לא יצא בצבא למה לי ומשני לעבור עליו בשני לאוין. ביתו זה ביתו כצ"ל:

אין מספקין להם מים ומזון:    וכו' דכתיב ולא יעבור עליו לכל דבר יכול אף בנה בית ולא חנכו נטע כרם ולא חללו אירס וכו' יהא כזה שיהא נקי מן הכל ת"ל עליו עליו אי אתה מעביר אבל אתה מעביר על אחרים. וראיתי שמחק ה"ר יהוסף ז"ל מלת להם:

תפארת ישראל

יכין

ואלו שאין זזין ממקומן:    שא"צ לצאת מעירן:

בנה בית וחנכו:    ולא דר בו עדיין שנה:

ואינן מתקנין את הדרכים:    מדכתיב נקי יהיה:

בועז

פירושים נוספים