משנה סוטה ח ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, סוטה • הפרק הבא >>

פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם,

בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר,

שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כְּקָרְבָכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן" (דברים כ, ב),

זֶה כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה.

"וְדִבֶּר אֶל הָעָם" (שם),

בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

"וְאָמַר אֲלֵיהֶם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיכֶם" (שם, ג),

וְלֹא עַל אֲחֵיכֶם;

לֹא יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן,

וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִין,

שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְּיָדָם יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם,

כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה, וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל, וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל, וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן" (דברי הימים ב כח, טו).

עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים,

שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְּיָדָם, אֵין מְרַחֲמִין עֲלֵיכֶם.

"אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ" וְגוֹ' (דברים כ, ג).

אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, מִפְּנֵי צָהֳלַת סוּסִים וְצִחְצוּחַ חֲרָבוֹת.

אַל תִּירְאוּ, מִפְּנֵי הֲגָפַת תְּרִיסִין וְשִׁפְעַת הַקַּלְגַּסִּין.

אַל תַּחְפְּזוּ, מִקּוֹל קְרָנוֹת.

אַל תַּעַרְצוּ, מִפְּנֵי קוֹל צְוָחוֹת.

"כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם":

הֵן בָּאִין בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם,

וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם.

פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת;

מֶה הָיָה סוֹפוֹ?

לַסּוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְנָפְלוּ עִמּוֹ.

בְּנֵי עַמּוֹן בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹבַךְ;

מֶה הָיָה סוֹפוֹ?

לַסּוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְנָפְלוּ עִמּוֹ.

וְאַתֶּם אִי אַתֶּם כֵּן;

"כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם: וְגוֹ',

זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן:

(ב)

"וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ" וְגוֹ':

אֶחָד הַבּוֹנֶה בֵּית הַתֶּבֶן,

בֵּית הַבָּקָר,

בֵּית הָעֵצִים,

בֵּית הָאוֹצָרוֹת.

אֶחָד הַבּוֹנֶה,

וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ,

וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ,

וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה.

"וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ" וְגוֹ':

אֶחָד הַנּוֹטֵעַ הַכֶּרֶם,

וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל,

וַאֲפִלּוּ מֵחֲמֵשֶׁת מִינִין;

אֶחָד הַנּוֹטֵעַ,

וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ,

וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב,

וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ,

וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ,

וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה.

"וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה" וְגוֹ':

אֶחָד הַמְּאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה,

וְאֶחָד הַמְּאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה,

אֲפִלּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם;

וַאֲפִלּוּ שָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו בַּמִּלְחָמָה, חוֹזֵר וּבָא לוֹ.

כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹּהֵן מֵעֶרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין,

וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:

(ג)

וְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין:

הַבּוֹנֶה בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה, וּמִרְפֶּסֶת.

הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל,

וַחֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק.

הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ;

אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,

גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,

מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,

בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין,

לֹא הָיָה חוֹזֵר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אַף הַבּוֹנֶה בַּיִת עַל מְכוֹנוֹ,

לֹא הָיָה חוֹזֵר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

אַף הַבּוֹנֶה בֵּית לְבֵנִים בַּשָּׁרוֹן,

לֹא הָיָה חוֹזֵר:

(ד)

וְאֵלּוּ שֶׁאֵין זָזִין מִמְּקוֹמָן:

בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ,

נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ.

הַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ,

הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ.

שֶׁנֶּאֱמַר: "נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת" (דברים כד, ה);

לְבֵיתוֹ, זֶה בֵּיתוֹ.

יִהְיֶה, זֶה כַּרְמוֹ.

וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ.

אֲשֶׁר לָקָח, לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ.

אֵינָן מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן,

וְאֵינָן מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:

(ה)

"וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ" (דברים כ, ח).

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:

הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, כְּמַשְׁמָעוֹ,

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:

הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב,

זֶהוּ הַמִּתְיָרֵא מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ;

לְפִיכָךְ תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵלּוּ,

שֶׁיַּחֲזֹר בִּגְלָלָן.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,

גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,

מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,

בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין,

הֲרֵי הוּא הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב:

(ו)

"וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם" (דברים כ, ט), וּבַעֲקֵבוֹ שֶׁל עָם.

מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם,

וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן,

וְכָל הַמְּבַקֵּשׁ לַחֲזֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו,

שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה,

שֶׁנֶּאֱמַר: "נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדֹלָה הָיְתָה בָעָם" (שמואל א ד, יז),

וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים" וְגוֹ' (שמואל א לא, א):

(ז)

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת;

אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, הַכֹּל יוֹצְאִין,

אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה;

אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה, הַכֹּל יוֹצְאִין,

אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, סוטה • הפרק הבא >>

משנה סוטה, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב