משנה סוטה ג ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ג · משנה ג | >>

[עריכה]

עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה^ד, מגילתה נגנזת^ה, ומנחתה מתפזרת על הדשן.

ואין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת.

נמחקה המגילה ואמרה טמאה אני, המים נשפכין ומנחתה מתפזרת על הדשן.

נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערים ^ז אותה ומשקין אותה בעל כרחה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה,

מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת,

וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.

וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.

נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: טְמֵאָה אֲנִי,

הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.

נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה,

מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

עד שלא נמחקה המגילה -

אמרה: איני שותה,

מגילתה נגנזת - ומנחתה מתפזרת על הדשן.

ואין מגילתה כשרה - להשקות בה סוטה אחרת.

נמחקה המגילה -

ואמרה: טמאה אני,

המים נשפכים - ומנחתה מתפזרת על הדשן.

נמחקה המגילה -

ואמרה: איני שותה,

מערערין אותה - ומשקין אותה על כורחה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מגילתה נגנזת - בצד ההיכל:

ומנחתה מתפזרת על הדשן - ונשרפת על בית הדשן שהיה בעזרה ששורפים שם פסולי קדשי קדשים, דהואיל וקדשה בכלי שרת טעונה שריפה בעזרה ^ו:

ואין מגילתה כשרה להשקות [בה] סוטה אחרת - דבעינן כתיבה לשמה, דכתיב (שם) ועשה לה הכהן, כל עשייתה לשמה:

המים נשפכים - דכיון דאמרה טמאה אני, בדוקה ועומדת היא. ומים המרים לא נתנו אלא לברר בהם את הספק:

מערערים אותה - דדלמא טהורה היא, ומחמת בעיתותא קאמרה ^ח:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אמרה איני שותה. ואע"פ שאינה אומרת טמאה אני שאין כופין אותה לשתות כמ"ש הרמב"ם ברפ"ב מה"ס:

מגילתה נגנזת. ופירש רש"י דכל כתבי הקדש שאינן לקרות בהן נגנזין שלא יתבזו. ע"כ. ומ"ש הר"ב בצד ההיכל. ירושלמי והביאוהו התו':

ומנחתה מתפזרת על הדשן. פירש הר"ב ונשרפת כו' דהואיל וקדשה בכלי כו' והאי מתפזרת היינו נשרפת כדאמר לקמן ואלו שמנחותיהן נשרפות וקא חשיב להא האומרת איני שותה:

מערערים אותה. כתב הר"ב דדלמא טהורה היא ומחמת בעתותא קאמרה וכפירש"י. ונראה שנתכוונו להעמיד המשנה כר"ע דף י"ט ע"ב דסבר דאומרת איני שותה כי אומרת מחמת בעתותא הוא דמערערין והכא מחמת ביעתותא אנן קיימין. וא"נ לר"י דסבר דלעולם מערערין. וטעמא מפרשים אליביה דלעולם אע"פ שאין אנו רואין ביעתותא יש לנו לחוש דילמא מחמת ביעתותא:

מערערים לשון ערער תתערר. ירמיה נא [נח]. ובגמרא דף י"ט תניא ר' יהודה אומר כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ. ומ"ש הרמב"ם בפ"ד מה"ס [מהגמ' דפ"ק ד"ז] ומאיימין עליה ואומרין לה בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את. עמדי על בורייך ושתי אל תפחדי לפי שאין המים דומין אלא לסם יבש מונח על בשר חי יש שם מכה מחלחל ויורד. אין שם מכה אין עושה כלום. ע"כ. הוא ענין בפני עצמו לא מכלל הערעור:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ד) (על המשנה) איני כו'. ואע"פ שאינה אומרת טמאה אני שאין כופין אותה לשתות. הר"מ:

(ה) (על המשנה) נגנזת. דכל כתבי הקודש שאינן לקרוא בהן נגנזין שלא יתבזו. רש"י:

(ו) (על הברטנורא) והאי מתפזרת היינו נשרפת כדאימר לקמן ואלו שמנחותיהן נשרפות כו':

(ז) (על המשנה) מערערים. לשון ערער תתערער. שאם נמחקה מגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ:

(ח) (על הברטנורא) רש"י. ונראה שנתכוונו להעמיד המשנה כר"ע דסבר דאומרת איני שותה כי אומרת מחמת בעתותא הוא דמערערין, והכא מחמת בעתותא אנן קיימינן. וא"נ לר"י דסבר דלעולם. מערערין, וטעמא מפרשים אליביה דלעולם אע"פ שאין אנו רואין בעתותא יש לנו לחוש דלמא מחמת בעתותא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

עד שלא נמחקה: וכו'. תוס' פ' נושאין על האנוסה (יבמות דף ק'):

אמרה איני שותה: פי' אע"פ שלא אמרה טמאה אני דאי אמרה טמאה אני פשיטא מכ"ש דסיפא. ופי' רש"י ז"ל מגלתה נגנזת בצדי ההיכל דכל כתבי הקדש שאינם לקרות בהן נגנזין שלא יתבזו:

ומנחתה מתפזרת: תוס' פי ואלו מנחות דף ע"ד:

על בית הדשן: [פי' רש"י] שהי' בעזרה ששורפין שם פסילי המוקדשין ופסולי אימורין שמחיצתן לפנים מן הקלעים כדאמרי' בשחיטת קדשים שלשה בית הדשן הם דהואיל וקדשה בכלי נשרפת בעזרה והאי מתפזרת היינו נשרפת כדאמרי' לקמן ואלו שמנחותיהן נשרפות וקחשיב להא האומרת איני שותה ע"כ:

ואין מגלתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת: בגמ' וגם בפ"ק דעירובין דף י"ג פליג בברייתא ר' אתאי ב"ר יאשיה וס"ל דמגלתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת. וכתב הר"ן ז"ל בר"פ כל הגט דכי בעו רבנן בסוטה לשמה היינו דוקא אמחיקה ולא אכתיבה דועשה לה כתיב ומאי עשייה מחיקה כדמסקי' התם בגמ' עכ"ל ז"ל וביד פ"ד דהל' סוטה סי' ד' ו':

מערערין: פי' משברין ומכין אותה עוררו ארמנותיה ת"י פגרו ברנייתהא ורש"י ז"ל פירש בגמ' סוף פירקין דלעיל כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה ער ער והוא לשון צעקת שבר יעוערו ע"כ וכתבתיו לעיל סי' ה'. ובגמ' תניא ר' יהודה כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה שאם נמחקה המגלה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ א"ר ר"ע כלום אנו צריכין אלא לבודקה והלא בדוקה ועומדת אלא עד שלא קרב הקומץ יכולה לחזור בה משקרב הקומץ אינה יכולה לחזור בה ע"כ: