משנה סוטה ג רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) היה נוטל את מנחתה,
- מתוך קפיפה מצרית - ונותנה בכלי שרת,
- ונותנה על ידיה,
- וכוהן מניח את ידו תחתיה - ומניפה.
(ב) הניף - והגיש,
- וקמץ - והקטיר,
- והשאר - נאכל לכהנים.
[ב] *הערה 1: היה משקה,
- ואחר כך, מקריב את מנחתה.
- רבי שמעון אומר:
- מקריב את מנחתה - ואחר כך משקה,
- שנאמר: "ואחר ישקה את האישה את המים" (במדבר ה כו).
- ואם השקה,
- ואחר כך, הקריב את מנחתה - כשרה.
(ג) עד שלא נמחקה המגילה -
- אמרה: איני שותה,
- מגילתה נגנזת - ומנחתה מתפזרת על הדשן.
- ואין מגילתה כשרה - להשקות בה סוטה אחרת.
- אמרה: איני שותה,
- נמחקה המגילה -
- ואמרה: טמאה אני,
- המים נשפכים - ומנחתה מתפזרת על הדשן.
- ואמרה: טמאה אני,
- נמחקה המגילה -
- ואמרה: איני שותה,
- מערערין אותה - ומשקין אותה על כורחה.
- ואמרה: איני שותה,
(ד) [ג] אינה מספקת לשתות - עד שפניה מוריקות,
- ועיניה בולטות,
- והיא מתמלא גידים.
- והן אומרין: הוציאוה, הוציאוה - שלא תטמא את העזרה.
- אם יש לה זכות - היתה תולה לה.
- יש זכות - תולה לה שנה אחת,
- יש זכות - תולה שתי שנים,
- יש זכות - תולה שלש שנים.
- מכאן אמר בן עזאי:
- חייב אדם - ללמד את בתו תורה,
- שאם תשתה - תדע שהזכות תולה לה.
- רבי אליעזר אומר:
- המלמד את בתו תורה - מלמדה תפלות.
- רבי יהושע אומר:
- רוצה אישה בקב ותפלות - מתשעה קבין ופרישות.
- והוא היה אומר:
- חסיד שוטה, רשע ערום,
- אישה פרושה, מכות פרושים -
- הרי אלו - מבלי עולם.
(ה) רבי שמעון אומר:
- אין הזכות תולה במים המאררים.
- אם אומר אתה - שהזכות תולה במים המאררים,
- מדהה אתה את המים - בפני כל הנשים השותות,
- ומוציא אתה שם רע - על הנשים הטהורות ששתו,
- ויאמרו: טמאות היו - אלא שתלת להן זכות.
- רבי אומר:
- הזכות תולה במים המאררים -
- אינה יולדת, ואינה משבחת,
- אלא מתנוונה והולכת,
- וסופה, שהיא מתה - באותה מיתה.
- הזכות תולה במים המאררים -
(ו) [ד] נטמאת מנחתה -
- עד שלא קידשה בכלי -
- הרי היא ככל המנחות - ותיפדה.
- משקידשה בכלי -
- הרי היא ככל המנחות - ותישרף.
- עד שלא קידשה בכלי -
- ואלו שמנחותיהן נשרפות -
- האומרת - טמאה אני לך,
- ושבאו לה עדים - שהיא טמאה,
- והאומרת - איני שותה,
- ושבעלה - אינו רוצה להשקותה,
- ושבעלה - בעלה בדרך,
- וכל הנשואות לכהנים,
- מנחותיהן נשרפות.
(ז) [ה] בת ישראל שנישאת לכוהן - מנחתה נשרפת,
- וכוהנת שנישאת לישראל - מנחתה נאכלת.
- מה בין כוהן לכוהנת?
- מנחת כוהנת נאכלת - ומנחת כוהן אינה נאכלת.
- כוהנת מתחללת - ואין כוהן מתחלל.
- כוהנת מיטמאה למתים - ואין כוהן מיטמא למתים.
- כוהן אוכל בקדשים - ואין כוהנת אוכלת בקדשים.
(ח) [ו] מה בין האיש לאישה?
- האיש פורע ופורם - ואין האישה פורעת ופורמת.
- האיש מדיר את בנו בנזיר - ואין האישה מדרת את בנה בנזיר.
- האיש מגלח על נזירות אביו - ואין האישה מגלחת על נזירות אביה.
- האיש מוכר את בתו - ואין האישה מוכרת את בתה.
- האיש מקדש את בתו - ואין האישה מקדשת את בתה.
- האיש נסקל ערום - ואין האישה נסקלת ערומה.
- האיש נתלה - ואין האישה נתלית.
- האיש נמכר בגניבתו - ואין האישה נמכרת בגניבתה.
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה סוטה ג
משנה סוטה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב