משנה סוטה ג ניקוד


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית,

וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת,
וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ;
וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ:
(ב)

הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר,

וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.
הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַשְׁקָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם (במדבר ה, כו);
אִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, כְּשֵׁרָה:
(ג)

עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה,

מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת,
וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.
וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: טְמֵאָה אֲנִי,
הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.
נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה,
מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ:
(ד)

אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת,

עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין,
וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹצִיאוּהָ, הוֹצִיאוּהָ,
שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה.
אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת, הָיְתָה תּוֹלָה לָהּ.
יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת,
יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים,
יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי:
חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה;
שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה, תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
כָּל הַמְּלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה,
כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת.
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
חָסִיד שׁוֹטֶה,
וְרָשָׁע עָרוּם,
וְאִשָּׁה פְּרוּשָׁה,
וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין,
הֲרֵי אֵלּוּ מְכַלֵּי עוֹלָם:
(ה)

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים [נ"א: הַמְאָרְרִים].
וְאִם אַתָּה אוֹמֵר: הַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים,
מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת,
וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רָע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ,
שֶׁאוֹמְרִים: טְמֵאוֹת הֵן,
אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת.
רַבִּי אוֹמֵר:
הַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים,
וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת,
אֶלָּא מִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת;
לְסוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה:
(ו)

נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַּכְּלִי,

הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִפָּדֶה;
וְאִם מִשֶּׁקָּדְשָׁה בַּכְּלִי,
הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף.
וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת:
הָאוֹמֶרֶת: טְמֵאָה אֲנִי לְךָ,
וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה,
וְהָאוֹמֶרֶת: אֵינִי שׁוֹתָה,
וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ,
וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ.
וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת:
(ז)

בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת;

וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת.
מַה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת?
מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת,
מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת.
כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת,
וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל.
כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים,
וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְמֵתִים.
כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
(ח)

מַה בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה?

הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפּוֹרֵם,
וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת.
הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר,
וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר.
הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו,
וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ.
הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ,
וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ.
הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ,
וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ.
הָאִישׁ נִסְקָל עָרֹם,
וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרֻמָּה.
הָאִישׁ נִתְלֶה,
וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית.
הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ,
וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ: