משנה נידה ב ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ב · משנה ב | >>

[עריכה]

נמצא על שלו, טמאין וחייבין קרבן^ה.

נמצא על שלה אותיום, טמאין וחייבין קרבן.

נמצא על שלה לאחר זמן, טמאים מספק, ופטורים מן הקרבן.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

נמצא על שלו - טמאין, וחייבין בקרבן,

נמצא על שלה הותיוס - טמאין, וחייבין בקרבן.

נמצא על שלה לאחר זמן -

טמאין בספק, ופטורין מן הקרבן.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

בקצת הנוסחאות אותיוס, ועניינו תכף.

וגדר זה כמו שאמרנו הוא שתבדוק עצמה תכף הפרד בעלה ממנה מבלי זמן מוחש, ואז אם ימצא על אלה הבגדים דם יהיו טמאים וחייבין חטאת.

ואמרו ופטורין מן הקרבן - רוצה לומר מקרבן חטאת, אשר ממנו אמרו בפרק הקודם חייבין בקרבן. אמנם אשם תלוי הנה יחוייב לכל אחד מהם כפי העיקרים הקודמים במסכת כריתות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

נמצא דם על שלו - אפילו שהה זמן ארוך לאחר בעילה קודם קינוח, בידוע שהיה דם בשעת תשמיש:

טמאין - שניהם, טומאת שבעה, כדין בועל נדה:

אותיום - תיכף ואין לו דומה במשנה:

טמאים מספק - שניהם טמאים שבעה ימים, ומיהו טומאת ספק היא לתלות אבל לא לשרוף:

ופטורים מן הקרבן - מחטאת קבוע, אבל חייבים באשם תלוי:

נמצא על שלו טמאין וחייבין קרבן. וניחוש דלמא דם מאכולת [פי' כינה] הוא [ואמאי טמאין ודאי ושורפין עליה תרומה [ולהתחייב בקרבן] וה"נ דילמא מייתי חולין לעזרה] א"ר זירא אותו מקום בדוק הוא אצל מאכולת. וא"ד דחוק הוא אצל מאכולת. ואיכא בינייהו כו'. גמרא:

ופטורין מן הקרבן. פי' הר"ב מחטאת קבוע אבל חייבים באשם תלוי. וכן במ"ב פ"ד דיבמות. ולא כן בריש פ"ד דכריתות. ושם הארכתי בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ה) (על המשנה) קרבן. ואין לחוש לדם מאכולת, דאותו מקום בדוק אי נמי דהוק אצל מאכולת. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

נמצא על שלו וכו': בשבועות איכא פלוגתא דאמוראי אי מתני' מיירי באשה שהיא סמוכה לוסתה ואכניסה הוא דחייבין או אי מתני' מיירי בשלא סמוך לוסתה שהוא אנוס אכניסה ואפרישה הוא דחייבין שאמרה לו נטמאתי ופירש מיד בקושי כי ההיא דתנן התם היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו ונראה שהמסקנא היא דמתני' בסמוך לוסתה מיירי ואכניסה דאילו אפרישה הא תנינא ליה התם ותרתי למה לי דדוחק הוא למימר דלעולם דקאי אדין הפרישה והא דהדר תנא ליה הכא איידי דבעי למיתני נמצא על שלה לאשמעינן חילוק בין קנחה מיד לקנחה לאחר זמן הדר תנא נמי נמצא על שלו אע"ג דלא איצטריך:

טמאים וחייבים בקרבן: בגמ' פריך אמאי ודאי לשרוף תרומה ולהתחייב קרבן ליחוש דילמא דם מאכולת הוא וקמייתי חולין לעזרה ויהיו טמאים מספק לתלות תרומה ולהביא אשם תלוי ומשני ר' זירא אותו מקום בדוק הוא אצל מאכולת פי' דודאי אין שם מאכולת ודם מגופה קאתי ואיכא דאמרי דחוק הוא אצל מאכולת שאין מאכולת יכולה להכנס לשם ובגמ' מפ' דאיכא בינייהו כגון דאשתכח מאכולת רצופה פי' מעוכה על העד רחוק מן הדם קצת ללישנא דבדוק כיון דקים להו לרבנן דאין שם מאכולת ודאי דם מגופה הוא שהרי העד היה בדוק לה קודם הקינוח ומאכולת מעלמא הואי התם בעד שהיא רצופה וללישנא דדחוק איכא לספוקי שמא האי דם ממאכולת ומתוך שדחוק הוא מיעכה השמש בשעת תשמיש:

איותיום: גרסי' ובערוך אוותיאוס ובערך הו"ו ג"כ אית דגרסי וסת ע"כ. ובפי' הרב רבינו גרשום ז"ל בפירושו לגמ' כריתות מצאתי כתוב איותיום. גמ' ת"ר איזהו שיעור וסת משל לשמש ועד שעומדין בצד המשקוף ביציאת שמש נכנס עד הוי וסת שאמרו לחייבה חטאת לקנוח מבחוץ ולא לבדיקה מבפנים דא"כ שהתה יותר מכשיעור ואין כאן אלא טומאת ספק ואשם תלוי וז"ל רש"י ז"ל בפ"ק דף י"ב לקנוח מבחוץ אם בקנוח מצאה דם בכשיעור הזה חייבין חטאת אבל אם בבדיקתה מצאה כבר ארך השיעור שהרי לא בצד המשקוף עומד אלא בידו אוחזתו ויש כאן שיעור עודף כדי הבאה מידה למשקוף ואשם תלוי איכא ולא חטאת איכא ע"כ:

ופטורין מן הקרבן: תנא וחייבין אשם תלוי ותנא דידן אם תמצא לומר דפטור אף מאשם תלוי טעמא משום דבעינן חתיכה משתי חתיכות דכתיב באשם תלוי אחת מכל מצות ה' וקסבר יש אם למקרא מצות קרינן הלכך בעינן שתים אחת של אישור ואחת של היתר ואכל אחת ואינו יודע איזו אכל אשתו ואחותו עמו בבית ובא על אחת מהן כסבור אשתו היא ונודע ששתיהן היו במטה ואינו יודע על איזה מהן בא אבל הכא חדא חתיכה היא ספק שריא ספק אסורא ותנא ברא סבר יש אם למסורת והכי פליגי במסכת כרתות ר"פ ספק אכל ומשמע התם דברייתא מפ' למתני' ולא פליגי כמו שכתבו שם תוס' ז"ל וכמו שרמזתי ג"כ במה שפירשו כאן ור' אליעזר הוא דס"ל דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות דיש אם למסורת וה"נ ס"ל גבי כוי בפ' שני דבכורים וגבי ספק בן ט' לראשון ובפ' החולץ סי' ב' כמו שכתבתי שם ואית מאן דמפרש התם טעמא דמאן דבעי חתיכה משתי חתיכות גבי אשם תלוי משום דשתי חתיכות אפשר אח"כ לברר איסורן שיביא לאחר זמן בקי שיכיר אם זו הנותרת שומן ודאי חלב אכל ויביא חטאת אבל חתיכה אחת ואכלה א"א עוד לברר ור' אליעזר סבר לא בעינן לברר איסורן ולא משום טעמא דמצוות קרינן ואיכא מאן דמפ' התם טעמא דמאן דבעי חתיכה משתי חתיכות משום דסבר שתי חתיכות איקבע איסורא דודאי אחד מהן חלב חתיכה א' לא איקבע איסורא ור' אליעזר סבר לא בעינן קביעותא לאיסורא והתם מפ' מאי בינייהו דהני תלתא טעמי ורבינו עובדיה ז"ל פי' התם ר"פ ספק אכל כמ"ד התם דטעמא משום קביעותא ומאן דס"ל דטעמא משום קביעותא אמרי' התם בגמ' דס"ל נמי דר"מ ס"ל כר' אליעזר דלא בעי קביעותא. ועיין במ"ש שם בכריתות פ' בתרא סי' ג':