משנה נזיר ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ב · משנה ו | >>
הרי עלי לגלח חצי נזיר, ושמע חברו ואמר: ואני עלי לגלח חצי נזיר, זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: זה מגלח חצי נזיר וזה מגלח חצי נזיר.
משנה מנוקדת
הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר,
- וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר:
- וַאֲנִי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר,
- זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם וְזֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר:
נוסח הרמב"ם
הרי עלי - לגלח חצי נזיר,
- ושמע חברו ואמר: ואני - ועלי לגלח חצי נזיר,
- זה מגלח - נזיר שלם,
- וזה מגלח - נזיר שלם,
- דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין:
- זה מגלח חצי נזיר - וזה מגלח חצי נזיר.
פירוש הרמב"ם
כולם נסכמים, שהוא אם אמר "חצי קרבנות נזיר עלי" שאינו חייב אלא חצי הקרבנות שחייב הנזיר, יקריב אותם בשביל איזה נזיר שירצה, וישלים זה הנזיר החצי האחר.
והם גם כן נסכמים, שהוא אם אמר "קרבנות חצי נזיר עלי" שחייב בכל הקרבנות, לפי שאין אצלנו חצי נזירות.
ואמנם חולקים בזה הלשון, רבי מאיר אומר כל זמן שאמר "הרי עלי" חייב בקרבנות נזיר שלמים, ומה שאמר אחר כן "חצי נזיר" הוא חזרה ולא תתקיים לו החזרה. וחכמים אומרים, נדר ופתחו עמו, חזרתו קיימת.
והלכה כחכמים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברי ר"מ - ר"מ לטעמיה דסבר תפוס לשון ראשון, וכי אמר הרי עלי לגלח, תגלחת שלימה קאמר, וכי הדר קאמר חצי נזיר, לאו כל כמיניה למיהדר ביה אפילו תוך כדי דבור. ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא, והוי כאומר חצי קרבנות יט של נזיר עלי, שאינו חייב אלא חצי קרבנות של נזיר. והלכה כחכמים:
פירוש תוספות יום טוב
[זה מגלח כו'. כאשר הגהתי בפי' הר"ב כן הוא לשון רש"י ז"ל]:
וחכמים אומרים זה מגלח חצי נזיר כו'. פי' הר"ב נדר ופתחו עמו והויא כאומר חצי קרבנות נזיר עלי וכו' שהכל מודים כיון שתלה החצי בקרבן וכשאומר קרבנות חצי נזיר עלי הכל מודים דכולה בעי אתויי כך היא שיטת התוס'. וכתבו דושמע חברו ואמר ואני בכדי נקט דהא בראשון נמי פליגי עכ"ל. וללשון אחר שפירש"י לאו בכדי נקטיה דמפרש דר"מ ורבנן פליגי אי הנזיר מיפטר בקרבנותיהן של אלו וסבר ר"מ דמפטר משום שזה מגלח נזיר שלם כו' ומטעם שפי' הר"ב ולכך יוצא הנזיר בקרבנות אלו ורבנן סברי דהואיל ושנים הם ויכולים להביא יחד קרבן נזיר שלם הלכך מביאין ביחד קרבן נזיר שלם ואין הנזיר יוצא בקרבנותיהן שהיאך יוצא והרי אין אחד מהם נדר אלא בחצי. ואי לא הוה אלא חד שאמר כן. היו מודים חכמים שמביא קרבן נזיר שלם שאין חצי נזירות והיה יוצא הנזיר בקרבנותיו. אבל עכשיו ששנים הם ויכולים להביא ביחד קרבן נזיר שלם הרי אלו מביאים ביחד. וכיון שאין על שום אחד מהם נדר אלא חצי אין נזיר יוצא בכך ומחוייב להביא חובתו ומה שמביאין אלו הוא לנדבה בעלמא.
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על הברטנורא) שבזה הכל מודים שאינו מביא אלא חצי כו', כיון שתלה החצי בקרבן. וכשאומר חצי נזיר עלי הכל מודים דכוליה בעי אתויי, כ"ה שיטת התוספ'. וכתב דושמע חבירו ואמר ואני, בכדי נקט, דהא בראשון נמי פליגי. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ושמע חברו ואמר ואני: בכדי נקטיה דהא בראשון נמי פליגי תוספות ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
דברי רבי מאיר: דס"ל תפוס לשון ראשון. דבאמר הרי עלי לגלח, נזירות שלם קבל, ותו לא מצי הדר ביה לומר חצי נזיר. ונ"ל דשמע חבירו לרבותא דר"מ נקטיה, דאפילו חבירו ששמע שהאחר כבר התחייב בחצי קרבנותיו, אפ"ה לא אמרינן דוודאי התכוון בשאמר הריני מגלח אסיומא דמלתא דקמא, דהיינו רק חצי האחר של הקרבנות מיהו לעיל במשנה א' גם ר"מ מודה כב"ה מדא"א כלל נזירות בגרוגרת הו"ל נזיר בטעות:
וזה מגלח חצי נזיר: דנדר ופתחו עמו הוא, והוה כאומר חצי קרבנות נזיר עלי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
פירוש הרא"ש |
מאירי |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש