משנה נזיר ב ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ב · משנה ה | >>

הריני נזיר ועלי לגלח נזיר, ושמע חבירו ואמר: ואני ועלי לגלח נזיר, אם היו פקחים, מגלחים זה את זה.

ואם לאויח, מגלחים נזירים אחרים.

הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר,

וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר:
וַאֲנִי, וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר,
אִם הָיוּ פִּקְחִים,
מְגַלְּחִים זֶה אֶת זֶה;
וְאִם לָאו,
מְגַלְּחִים נְזִירִים אֲחֵרִים:

הריני נזיר - ועלי לגלח נזיר,

ושמע חברו ואמר: ואני - ועלי לגלח נזיר,
אם היו פיקחין - מגלחין זה את זה.
ואם לאו - מגלחין נזירים אחרים.

פירוש מה שאמר ועלי לגלח נזיר - שיביא הקרבנות שחייב בהם בשעת התגלחת בשנשלם הנזירות.

וכמו כן פירוש מגלחין זה את זה - שיביא כל אחד הקרבנות שחייב בהם חבירו, ונמצא שלא יפסידו שום דבר ויהיה כל אחד מהם כבר קיים נדרו.

ודע שהוא כששמע חבירו ואמר "ואני", ולא אמר "עלי לגלח", הרי הוא חייב בנזירות בלבד:


הריני נזיר ועלי לגלח נזיר - קיבל עליו נזירות, ועוד קיבל עליו להביא קרבנות טז על נזיר אחר, ובא חבירו גם הוא ואמר כן:

אם היו פקחים - כל אחד פוטר את חבירו בקרבנותיו, ואע"פ שבשעה שנדר הראשון לגלח נזיר אכתי לא הוי השני נזיר יז:

ועלי לגלח נזיר כו'. כתב הר"ב להביא קרבנות. מסיים הרמב"ם שחייב בהם בשעת התגלחת כשנשלם הנזירות:

מגלחים זה את זה. כתב הר"ב ואע"פ שבשעה שנדר הראשון כו' אכתי לא הוי השני [נזיר] משום דה"ק דאי משכחנא דהוי נזיר אגלחיה. גמרא:

ואם לאו. שאין להם פקחות זה. אלא כל א' הביא קרבן לעצמו צריך לגלח לנזיר אחר להביא קרבנותיו תחתיו. תוס':

(טז) (על הברטנורא) שחייב בהם בשעת התגלחת כשנשלם הנזירות. הר"מ:

(יז) (על הברטנורא) משום דה"ק דאי משכחנא דהוי נזיר אגלחיה. גמרא:

(יח) (על המשנה) ואם לאו. שאין להם פקחות זה אלא כ"א חביא קרבן לעצמו צריך לגלח לנזיר אחר לחביא קרבנותיו תחתיו. תוספ':

הריני נזיר ועלי לגלח נזיר:    וביד כולה מתני' עד סוף סימן ו' פ"ח מהלכות נזירות סימן י"ח עד סוף הפרק:

יכין

הריני נזיר ועלי לגלח נזיר:    להביא גם קרבנות לנזיר אחר:

אם היו פקחים מגלחים זה את זה:    וכל א' פטור מקרבנות של עצמו, דחבירו יביא עליו:

ואם לאו מגלחים נזירים אחרים:    קא משמע לן דלא נימא דמדנזרו שניהן ביחד, נתכוונו דוקא לגלח זה לזה:

בועז

פירושים נוספים