משנה נדרים י ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק י · משנה ב | >>

מת האב, לא נתרוקנה ד רשות לבעל.

מת הבעל, נתרוקנה רשות לאב.

בזה יפה כח האב מכח הבעל.

בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב, שהבעל מפר ו בבגר, והאב אינו מפר בבגר.

מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל;

מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל.
בְּדָבָר אַחֵר יָפֶה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב,
שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בְּבֶגֶר,
וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בְּבֶגֶר:

מת האב -

לא נתרוקנה רשות - לבעל.
מת הבעל -
נתרוקנה רשות - לאב.
בזה יפה כוח האב - מכוח הבעל.
דבר אחר -
יפה כוח הבעל - מכוח האב,
שהבעל - מפר בבגר,
והאב - אינו מפר בבגר.

הבעל אין לו רשות בהפר נדרים אלא אחר כניסתה לחופה. אבל אחר מיתת הבעל ונשארה היא נערה בבית אביה, הרשות ביד האב בהפרת נדריה, למה שאמר: "בנעוריה בית אביה". וזה לשון התורה, שהאב לא יפר אלא בזמן הנערות, אבל הבעל מפר לעולם.

וכבר ביארנו בסוף פרק השלישי מכתובות מכמה שנים נקראת קטנה, ומכמה שנים נקראת נערה, ומתי תהיה בוגרת, ודקדקנו כל זה עד שלא הנחנו בו ספק כלל, ובקש אותו משם:


מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל - שאין הבעל מפיר נדרי אשתו עד שתנשא:

מת הבעל נתרוקנה רשות לאב - ומפר כל ימי נערותה דכתיב (במדבר ל) בנעוריה בית אביה ה:

והאב אינו מפר בבגר - כדכתיב (שם) בבית אביה בנעוריה:

(ד) (על המשנה) לא כו'. יליף לה בגמרא מדכתיב בנעוריה בית אביה פירש"י כל זמן שהיא נערה שלא בגרה לא תצא מרשות אביה ואפילו היא ארוסה במשמע ע"כ דהאי קרא מוקמי' ליה בנערה המאורסה:

(ה) (על הברטנורא) דכיון שאמרנו שבמשמעו שכל ימי נערותה לא תצא מרשות אביה ש"מ דברשות אביה היא. ואלא מיהת כשרשות אחר שולט עליה דהיינו הארוס קאמר רישא דקרא בין איש לאשתו בין אב לבתו אבל כשאינו שולט עליה שבבר מת לא יצאה מרשות אביה. ועתוי"ט:

(ו) (על המשנה) מפר כו'. לא מיירי בקדשה כשהיא נערה ובגרה ומטעם שנתרוקן רשות האב דמאי שנא ממיתת האב שלא נתרוקנה אלא בקדשה כשהיא בוגרת אמרינן ואע"ג דתנינא חדא זימנא לקמן במ"ה איידי דנסיב רישא בזו יפה כח האב כו' נקט סיפא בזו יפה כח הבעל בו'. גמרא:

מת האב לא נתרוקנה וכו':    עד סוף סימן ג' ביד שם פי"א סי' י' י"א י"ח:

לא נתרוקנה רשות לבעל:    דאמר קרא בנעוריה בית אביה דמשמע בית אביה ולא בית בעלה והאי קרא מוקמי' ליה בנערה המאורסה כדכתיבנא בריש פירקין מדתנא דבי ר' ישמעאל:

נתרוקנה רשות לאב:    כאדם המריק שקו ונותן לחברו כל מה שהיה בשק כן הבעל נשאר ריקן והוריש לאב כל זכות שהיה לו בה הרא"ש ז"ל. ורבה מפיק לה בגמרא מקרא דכתיב ואם היו תהיה לאיש שתי הויות במשמע ולעיל מיניה כתיב הפרה דאב וסמיך ליה שתי הזיות מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה כלומר שמת ארוס ראשון וראויה להתקדש לאחר לקודם הויה ראשונה שלא נתארסה לעולם והיא יושבת נערה בבית אביה מה קודמי הויה ראשונה אב מפר לחודיה אף קודמי הויה שניה אב מפר. ופרכינן אימא ה"מ דאב מפר בקודמי הויה שניה בנדרים שלא שמען הארוס הראשון קודם שמת דהיינו דומיא דקודם הויה ראשונה אבל בנדרים ששמע בהן הארוס ראשון קודם שימות ולא הספיק להפר אין האב מפר לבדו עד שתחזור ותתארס ויפר הוא והארוס האחרון. ומשנינן אי בנדרים שלא נראו לארוס ראשון בלחוד מצי מפר למה לי למיכתב ואם היו תהיה לאקושי הויות אהדדי הא מבנעוריה בית אביה נפקא דמשמע כל כמה דיתבא בית אביה מצי מפר הלכך ע"כ כי אתא ואם היו תהיה לאיש לנדרים שנראו לארוס היא דאתא:

שהבעל מפר בבגר:    כדאמרי' במסכת כתובות הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה וכל הנודרת על דעת בעלה נודרת שמאכילה והואיל והוא חייב במזונותיה כי נודרת יכול להפר לה ובגמרא פריך היכי דמי אילימא שקדשה כשהיא נערה ובגרה לאחר שנתארסה מכדי מיתה מוציאה מרשות אב שהרי יכולה לקדש עצמה אע"פ שהיא נערה אם מת אביה ובגרות ג"כ מוציאה מרשות אב לגמרי שאין לו רשות לא לקדשה ולא למכרה וא"כ מה במיתת האב לא נתרוקנה רשות לבעל אף בגרות לא נתרוקנה רשות לבעל ואי מוקמת לה שקדשה כשהיא בוגרת וקתני שאין האב מפר אלא הבעל הואיל והגיע זמן אע"פ שלא נכנסה לרשותו הא תנינא לה בסמוך בוגרת וששהתה וכו' וכיון דתניא בתר הכי פלוגתא דר' אליעזר ורבנן אמאי איצטריך למתנייה ומשני אי בעית אימא הכא דוקא ובסמוך לאשמועינן פלוגתא דר' אליעזר ורבנן ואב"א משנה דבוגרת דוקא והכא איידי דנקט רישא בזו יפה כח האב איצטריך ליה למיתני סיפא בזו יפה כח הבעל. בפי' רע"ב ז"ל והאב אינו מפר בבגר כדכתיב בבית אביה בנעוריה נראה דלאו בדוקא נקט האי קרא דבריש פרשת נדרים דלא מיירי בארוסה דהה"נ דמצי למנקט קרא דבנעוריה בית אביה וכן בכסף משנה פי"א דהלכות נדרים סימן ז' כתב ומ"ש ועד מתי אביה מפר עד שתבגר גם זה שם ומקרא מלא דבר הכתוב בהפרת נדרי אב בנעוריה בית אביה ולא בגרת ע"כ:

יכין

מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:    שיפר לבדו:

מת הבעל נתרוקנה רשות לאב:    שמפר לבדו עד שתבגר:

שהבעל מיפר בבגר:    כשנכנסה לחופה מפר הוא לבד, אבל ברק נתקדשה, אינו מפר בבגר [שם ס"ט]:

בועז

פירושים נוספים