משנה נדרים ט ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו.

אומרים [לו]: אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך: כך היא וסתו של פלוני, מגרש את נשיו, ועל בנותיךכ יהיו אומרין: בנות גרושות הן, מה ראתהכא אמן של אלו להתגרש? ואמר: אילו הייתי יודע שכן, לא הייתי נודר, הרי זה מותרכב.

משנה מנוקדת

פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו.
אוֹמְרִים לוֹ:
אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ:
כָּךְ הִיא וֶסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו,
וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יִהְיוּ אוֹמְרִין:
בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן,
מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לִהִתְגָּרֵשׁ?
וְאָמַר:
אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר,
הֲרֵי זֶה מֻתַּר:

נוסח הרמב"ם

פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו אומרין לו אילו היית יודע שלמחר יהו אומרין עליך כך היא וסתו של פלוני מגרש נשיו ועל בנותיך יהו אומרין בנות גרושה הן מה ראת אימן של אלו להתגרש אמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר.


פירוש הרמב"ם

פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו כו' — וצריך בכל זה הפרה אחר שאלה לחכם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו - אם נדר לגרש את אשתו:

מה ראתה אמן להתגרש - אם לא שנמצא בה ערות דבר, ונמצא פוגם את בניו. ולא חיישינן שמא ישקר, שהוא אינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:

פירוש תוספות יום טוב

ועל בנותיך. כלומר ולא ימצאו מי שישא אותן. דאמרי אינשי [כתובות ס"ג] רחילא בתר רחילא אזלא. כאמה כן בתה:

מה ראתה אמן של אלו להתגרש. כן הנוסח בכל הספרים ויש לפרש כלומר מה ראתה לעשות מה שעשתה שעל ידי כן נתגרשה והטור סימן רכ"ח כתב מה ראה פלוני לגרש אשתו אלא שמצא עליה שם רע:

הרי זה מותר. וצריך בכל זה הפרה. אחר שאלה לחכם. הרמב"ם. [ועיין מ"ש במשנה ז' פרק דלעיל] [ד"ה להפר]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על המשנה) בנותיך. כלומר ולא ימצאו מי שישא אותן. דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא כאמה כן בתה:

(כא) (על המשנה) מה ראתה. ויש לפרש כלומר מה ראתה לעשות מה שעשתה שע"י כן נתגרשה:

(כב) (על המשנה) מותר. וצריך בכל זה הפרה אחר שאלה לחכם. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בכבוד עצמו וכו':    ולא חיישינן שישקר מתוך הבושת. ירוש' תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אין פותחין לאדם אלא בכבוד עצמו בלבד. וביד שם בשבועות פ' ששי סימן י"א:

ועל בנותיך יהו אומרים:    בנות גרושת הבי"ת בשב"א שהוא סמוך. כך מ"מ. מה ראתה אמן של אלו להתגרש לע"ד הלשון דחוק דלא ה"ל למיתני אלא מה ראה אביהן של אלו לגרש את אמן או בקצור כלשון הרמב"ם ז"ל שם ביד מפני מה נתגרשה אמן של אלו וגם בטור שינה הלשון וכתב מה ראה פלוני לגרש את אשתו אלא שמצא עליה שם רע. ונלע"ד דתנא שני מיני פתחים קתני בנות גרושה אם תגרשנה בפרהסיא ואם תגרשנה בצנעא הרואים אותה מתגרשת בצנעא יאמרו מה ראתה אמן של אלו להתגרש בצנעא אם לא שמפני דבר ערוה נתגרשה:

תפארת ישראל

יכין

פותחין לאדם בכבוד עצמו:    נ"ל דקמ"ל אע"ג דכיון דוודאי לצעורא נפשיה התכוון, סד"א דגם לכבודו לא חשש, קמ"ל דכבודו עדיפא ליה מצערא דגופו [כסנהדרין מ"ה א']:

ובכבוד בניו:    ולא חיישינן שישקר:

יהיו אומרין בנות גרושות הן:    מסתמא מדהיא אשה רעה, וראוי למנוע מבנותיה שמסתמא רחילא בתר רחילא וטבען כטבע אמן:

מה ראתה:    כמו נראתה דדרך התנא לשנות מנפעל לפועל, כמו חלוץ ארוס [ועי' רתוסי"ט פ"י מ"ג], הכי נמי ר"ל מה נראה באימן:

אמן של אלו להתגרש:    מסתמא מצא בה ערות דבר:

הרי זה מותר:    וצריך התרה:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים