משנה נגעים יד ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יד · משנה ה | >>
שתי צפרים מצותן שיהו שוות במראה ובקומה ובדמים, ולקיחתן כאחת.
אף על פי שאינם שוות, כשרותיב.
לקח אחת היום ואחת למחר, כשרות.
שחט אחת מהן ונמצאת שלא דרור, יקח זוג לשניהיג.
הראשונה מותרת באכילה.
שחטה ונמצאת טרפה, יקח זוג לשניה.
הראשונה מותרת בהנאה.
נשפך הדם, תמות המשתלחת.
מתה המשתלחת, ישפך הדםיד.
משנה מנוקדת
שְׁתֵּי צִפֳּרִים מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בַּמַּרְאֶה וּבַקּוֹמָה וּבַדָּמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם שָׁווֹת, כְּשֵׁרוֹת. לָקַח אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, כְּשֵׁרוֹת. שָׁחַט אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְרוֹר, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה. נִשְׁפַּךְ הַדָּם, תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת. מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם.
נוסח הרמב"ם
שתי ציפורים -
- מצותן - שיהו שוות במראה, ובקומה, ובדמים,
- ולקיחתן - כאחת.
- אף על פי שאינן שוות - כשרות.
- לקח אחת היום, ואחת למחר - כשרות.
- שחט את אחת מהן, ונמצאת שלא דרור -
- יקח זוג - לשניה,
- הראשונה - מותרת באכילה.
- שחטה, ונמצאת טריפה -
- יקח זוג - לשניה,
- הראשונה - מותרת בהנאה.
- נשפך הדם - תמות המשתלחת.
- מתה המשתלחת - ישפך הדם.
פירוש הרמב"ם
אילו אמר השם "ולקח צפרים" לבד, היינו לוקחים שנים לפי שמיעוט ציפורים שנים, ואמרו "שתי צפרים"(ויקרא יד, ד) ירצה בו ההשויה ביניהם בכל העניינים. עוד אמר "את הציפור האחת"(ויקרא יד, ה), "את הציפור החיה"(ויקרא יד, ו), הבדילה במעשה שעשה, הנה מצווה מן המובחר שיהיו שווים בכל העניינים, ואם אי אפשר זה הנה מותר.
ועניין תמות המשתלחת - שתעזבנה עד שתמות, כמו שהתבאר בשני שעירי יום הכפורים.
ומאמרו "חיה"(ויקרא יד, ו), למדנו שלא יהיה טריפה:
פירוש רבינו שמשון
ונמצאת טרפה. בתורת כהנים דריש חיות ולא שחוטות טהורות ולא טמאות טהורות ולא טרפות אבל בפ' שילוח הקן (דף קמ.) דריש חיות שחיין ראשי איברים שלהם וטרפות ממעט מדתני דבי ר' ישמעאל דמה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה מכשיר כמכפר דהיינו אשם מצורע כחטאת אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה מכשיר כמכפר צפורי מצורע כעגלה ערופה וטריפות פוסל בעגלה ערופה כדאמרינן בפרק קמא דחולין (דף יא.) דכפרה כתיב בה כקדשים ומההיא דרשא לא שייך למעוטי מחוסר אבר דא"כ אפילו כל מומין נמי וקיימא לן דאין מומין פוסלין אפילו בחטאת העוף ועולת העוף. תניא בתוספתא [פ"ג ע"ש] שתי צפרין של מצורע שמתה אחת מהן או שברחה או שנעשית טרפה יקח זוג לשניה שחט את אחת מהן ונמצאת שניה שלא דרור או שנמצאת טריפה שתיהן מותרות ויביא שתים כתחלה שחטה ומתה חבירתה או שנעשת טרפה שתיהן אסורות ויביא שתים כתחלה *שחטה שלא בעץ ארז ואזוב ושני תולעת ר' יעקב אומר הואיל ונשחטה שלא כתקנה מותרת באכילה ר' שמעון אומר הואיל ונשחטה שלא כמצותה אסורה בהנאה. פי' או שנעשית טרפה לאחר לקיחה אבל אם נמצאת טרפה דמשמע שמקודם לכן היתה טרפה לא איצטריך ליה למיתני יקח זוג לשניה דפשיטא כיון דלקיחתן בפסול אין מעכבות זו לזו ומשום הכי נמי לא תני או שנמצאת שלא דרור אבל היכא דלקיחתן בכשרות ס"ד דקבעה לקיחה ומעכבות זו לזו. שתיהן מותרות ומתני' דקתני ונמצאת שלא דרור יקח זוג לשניה משום דאיירי בשחוטה שנמצאת שלא דרור אבל הכא נמצאת שניה קתני דהך דקיימא נמצאת שלא דרור ולא אמרי' יקח זוג לשחוטה דאין השחוטה כשרה אא"כ איכא שניה בהדה:
שתיהן אסורות משום דפסול זה לאחר שחיטה כדקתני שנעשית טרפה ושחיטה שהיתה כתקנה קבעתן אבל גבי שתיהן מותרות קתני שנמצאת טרפה דמשמע מקודם שחיטה נטרפה ולא היתה שחיטה כתקנה. שלא בעץ ארז. האי פסול הבא מחמת ד"א מר מדמי ליה לפסול דקודם שחיטה ומר מדמי ליה לפסול דלאחר שחיטה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מצותן שיהיו שוות - דלכתוב רחמנא צפרים, ומיעוט צפרים שתים. שתי דכתב רחמנא למה לי יא, אלא ללמד שיהיו שתיהם שוות:
ונמצאת טריפה כו' - דחיות כתיב [שם יד], פרט לטריפות:
תמות המשתלחת - יניחנה עד שתמות מאליה:
פירוש תוספות יום טוב
מצותן שיהיו שוות במראה ובקומה וכו'. פי' הר"ב דלכתוב רחמנא צפרים כו'. שתי דכתב רחמנא למה לי כו'. וקשיא לי דברפ"ו דיומא בשני שעירי יה"כ דתנן התם נמי כה"ג ופי' הר"ב דתלתא קראי כתיבי ואילו הכא הא ליכא אלא חד קרא ומיהו לא על הר"ב תלונותינו. דדבריו דהתם ודהכא. גמ' ערוך הן שם ביומא. ונ"ל דמדגלי לן רחמנא [ח] גבי שני שעירים דלכל הני בעינן שיהיו שוות. כי כתב גבי צפרים חד זימנא שתי. לאגמרינן שיהיו שוות. לא צריך לתלתא קראי. דנשמעיני' מהגלוי דגלי לן גבי שני שעירים דלכולן יהיו שוות:
אע"פ שאינם שוות כשרות. דכתיב צפור צפור ריבה. גמרא. ועיין מ"ש ביומא בשם הרמב"ם [ד"ה במראה]:
יקח זוג לשניה. דלא כשני שעירים דתנן התם אם משהגריל מת יביא זוג אחר דהכי דרשינן בת"כ מדכתיב האחד. לומר שאינן מעכבות זו את זו:
נשפך הדם תמות המשתלחת. בת"כ מנין אם נשפך הדם תמות המשתלחת מתה המשתלחת ישפך הדם ת"ל את הצפור החיה ומדקרא כתיב להכי אתי שפיר דלא תקשה דהכא סתים לן רבי. ואילו גבי שני שעירים שנאה משמיה דרבי יהודה ואין הלכה כמותו. דהתם לא מן הכתוב בא אלא לטעמיה דס"ל ב"ח נדחין. אבל הכא קרא אשכח ודרש להכי סתם לן ר' וכן העתיקה הרמב"ם למשנתינו להלכה בספי"ח מהט"צ. ולענין הלמוד האיך למדין. פי' בעל קרבן אהרן דדייק מדלא אמר את צפור חיה. ואמר את הצפור החיה. משמע החיה מעיקרא קודם שישחוט. אבל אם מתה אח"כ לא יטבול אחרת בדם זה. ופי' הפסוק אי את הצפור החיה מעיקרא יקח אותה שלא מתה אז וטבל בדם הצפור השחוטה. ואם לא אלא שמתה. לא יטבול אחרת בדם השחוטה אלא ישפך הדם ויביא שתים כבתחלה. ומהכא משמע שאם מתה המשתלחת ישפך הדם. ומדאמר בדם הצפור השחוטה ולא אמר בדם צפור שחוטה. משמע שלא יטבול זאת המשתלחת אלא בדם הצפור השחוטה כבר. אבל לא בדם אחרת אשר ישחט עמה. וא"כ אם נשאר הדם אז יטבול זאת בו. ואם נשפך אז לא יטבול זאת בו. אלא תמות המשתלחת ויביא שתים אחרות. ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על הברטנורא) וקשה, הא בשני שעירי יוה"כ מצריך תלת קראי על זה. ויש לומר, כיון דגלי לן התם דלכל הני בעינן שוות, כי גלי הכא שיהיו שוות נשמעי' מהתם דלכולן יהיו שוות:
(יב) (על המשנה) כשרות. דצפור צפור ריבה. גמרא:
(יג) (על המשנה) יקח כו'. דלא כשני שעירים דאם משהגריל מת יביא זוג אחר. דמדכתיב האחת, לומר שאינן מעכבות זו את זו. ת"כ:
(יד) (על המשנה) נשפך כו'. בתורת כהנים יליף להו מקראי. וכן הלכה. ולא כן בשני שעירים, דיחידאה הוא. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ולקיחתם כאחת מולקח דרשינן שתהא לקיחתם כאחת ועכובא ליכא דכתיב את הצפר החיה יקח אותה וחלקן זו מזו:
אע"פ שאינם שוות כשרות לקח אחת היום ואחת למחר כשרות. תימא אמאי לא ערבינהו וליתני הכי אע"פ שאינם שוות או שלקח אחת היום ואחת למחר כשרות. יקח זוג לשני'. כיון שהיתה שלא דרור לא נקבעו יחד וכן אם נמצאת טרפה. [אבל] אם נקבעו דהוכשרו מתחלה ואח"כ אירע פיסול כגון שנשפך הדם תמות המשתלחת וכן אם נשרפה אחת מהן ימותו שתיהן הרא"ש ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
שתי צפרים מצותן שיהו שוות במראה ובקומה ובדמים: שיהא סך דמי זה כזה. ואפשר נמי שיהיו שוין במין המעות שיתן בעד זה וזה. אם בזהב או כסף או נחושת. דבכל הג' ילפינן במה מצינו ב' צפרים מב' שעירי יו"כ דכתיב בהו ג"פ שני שיהיו שוין בג' אלו [ולא זכיתי לידע למה לא נילף נמי ביולדת ובמצורע ובזב וזבה. וכמו כן בכל קרבן עולה ויורד. דבכולהו נמי כתיב ב' תורים וב' בנ"י. ונימא שיהיו שוין בג' אלו. ועיין יומא [ס"ב ב'] וצ"ע]. ופשוט שאם לא לקחן. אלא נולדו אצלו יהי' עכ"פ דמי של זה כשל זה:
ולקיחתן כאחת: כך אמרינן נמי בב' שעירי יוה"כ [יומא ס"ב ב']. וילפינן כך משום דהתם כתיב יקח שני והכא כתיב ולקח שני. מהא ילפינן דבתרווייהו צריך שיהי' גם זמן לקיחתו שוה [הרא"ש]. ונל"פ דבנולדו אצלו א"צ שיהיו נולדים כאחת. אלא סגי בשמיחדם להיות צפרי טהרתו בשעה אחת:
אף על פי שאינם שוות: במראה קומה ודמים:
לקח אחד היום ואחד למחר: לאו דוקא. אלא ר"ל אפילו לזמן מרובה ביניהן. דיש מחר שהוא לאחר זמן. וכמו וכי ישאלך בנך מחר [כרש"י שמות י"ג פי"ד]:
יקח זוג לשניה: ואע"ג דא"כ לא יהי' זמן לקיחתו כאחד עכ"פ כיון דבדיעבד אפילו שלא כאחת כשרים. וכיון דקנה כבר זו הי"ל כדיעבד. מיהו כ"ש ינשנמצאת אחת מהן שאינה דרור. וקודם ששחטה שרשאי לקנות זוג לשניי'. רק רבותא קמ"ל דאע"ג דקיי"ל דשחיטה קובעת [כקידושין נ"ז א'] וזו כבר נשחטה. עכ"פ כיון שנמצאת שאינה דרור. לא קבעתה שחיטה:
הראשונה: ר"ל אותה ששחטה:
מותרת באכילה: וה"ה דגם המשולחת מותרת דהרי לא הוקבעה בשחיטת חברתה שאינה ראוויה לטהרתו. רק אורחא דמלתא נקט שרגיל לזווגו לאחר. וקמ"ל נמי דמותר לזווגו לאחר. אף שלא יהי' לקיחתו כאחת:
שחטה ונמצאת טרפה: לא זו אף זו קתני. דלא זו שמצאה שלא דרור דלא הוקבעה כלל בשחיטה. אלא אפילו שחטה ונמצאת טרפה. שהוא מין הראוי. ואפילו מצאה טרפה במעיה. שלא ידעו קודם שחיטה שהיא טרפה. אפ"ה לא נקבעה חברתה. וכ"ש בטרפות שהי' אפשר לידע קודם שחיטה. וה"ה בנתנבלה בשחיטה. דכיון דלא נשחטה כראוי. לא הוקבע שנייה. רק נקט טרפה לרבותא. דאע"ג דשחיטתה מהני לטהרה מטומאת נבלה [כחולין דע"ב ב']. אפ"ה כיון דנמצאת טרפה הרי מעיקרא לא הוה חזיא. ולא הוקבעה שניי' בשחיטת זו:
נשפך הדם: קודם שהוזה ממנו ז' הזאות [כלעיל מ"א]:
תמות: ברעב. דמדנשחטה כראוי מיד הוקבעה חברתה לזווגה לזו ולא לאחרת. דכ"ש דשחוטה אסור בהנאה מה"ט:
ישפך הדם: אבל במתה משולחת אחר הזאות הדם. שלוח אינו מעכב [כיומא ד"מ א' וראב"ד פי"א מצרעת ה"ד. ורלח"מ שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת