משנה נגעים ב א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ב · משנה א | >>

[עריכה]

בהרת עזה נראית בגרמוני כהה, והכהה בכושי עזה.

רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.

רבי עקיבא אומר, יש לציירים סממנין שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני.

רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, יראה הגרמוני בבשרו להקל, והכושי בבינוני להקל.

וחכמים אומרים, זה וזה בבינוני.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בהרת עזה - נראית בגרמני כהה

והכהה - בכושי עזה.

רבי ישמעאל אומר:

בית ישראל אני כפרתן - הרי הן כאשכרוע,

לא שחורים, ולא לבנים - אלא בינונייםץ

רבי עקיבה אומר:

יש לציירים סמנים - שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינוניות,

מביא סם בינוני, ומקיפו מבחוץ - ותיראה כבינוני.

רבי יהודה אומר:

מראות נגעים - להקל, אבל לא להחמיר,

ויראה הגרמני בבשרו - להקל,

והכושי - כבינוני להקל.

וחכמים אומרין: זה וזה - כבינוני.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

גרמני - שם חוזק הלובן, ומיוחס אל העצם אשר שמו "גרמא".

והבהרת תראה בגוף חזק הלובן חלושת הלובן, וכן הבהרת חלושת הלובן תראה בגוף השחור חזקת הלובן.

ועניין אני כפרתן - שיושם פדיונן. והוא מאמר יאמר אותו האומר לרוב אהבתו, כאשר זכר שווי מראיתם הגדיל חסדו להן ואמר "אני כפרתן".

כאשכרוע - מין ממיני הארז, ממוצע המראה בין הלובן והשחרות, ואמרו שהוא הנקרא "אל-בקס", תרגום "ברוש תדהר ותאשור"(ישעיה מא, יט) "בירון מורנין ואשכרוע".

ובא לשון מראות נגעים בסמיכותם לגוף אשר בו הנגע, והוא אמרו "בעור בשרו"(ויקרא יג, ב), ובא לשון אחר שהוא בבלתי סמיכות, והוא אמרו "בעור הבשר"(ויקרא יג, ג). רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל בתחילה, כמו שיבאר שהוא נסמך אליו רוצה לומר "אל עור בשרו" לפי שבזה קולא, ולא יסמך לגופו אם היה בזה חומרא, ואמרו מראה הגרמני בבשרו ובזה קולא, והכושי כבינוני ובזה קולא.

וחכמים אומרים, של כל אדם כבינוני, ואמנם בעור בשרו הוא כבינוני.

והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

גרמני. לבן ביותר ובהרת שעזה כשלג נראית בו כהה מתוך שבשרו לבן ביותר ופטרינן ליה:

והכהה. נראית בכושי עזה. מחמת שבשרו שחור ומסגירין ליה דבתר בשרו של נראה אזלינן כדדרשי' בת"כ בעור בשרו של נראה מכאן אמרו בהרת עזה נראית בגרמני כהה כהה בכושי עזה:

אשכרוע. תדהר ותאשור תרגום מוריגין ואשכרועין עץ שאינו לא לבן ולא שחור ולא אדום אלא בינוני קסבר ר' ישמעאל דבמה שמטהר האחד מיטהרין כולן ובמה שמטמא האחד מיטמאין כולן וקיימי רבי ישמעאל ורבי עקיבא בחדא שטתא:

ציירים. אומנים שמציירים הצורות לנוי:

כבינוני. כסם בינוני:

להקל. כדתנן (לקמן פ"ה מ"ד)[כל] ספק נגעים בתחלה טהור והכא נמי מקילינן וטעמא דרבי יהודה מפרש בתורת כהנים כתוב אחד אומר (ויקרא יג) בעור בשרו וכתוב אחד אומר (שם) בעור הבשר מצינו מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר [כיצד] יראה גרמני כבשרו להקל נמצאת מקיים בעור בשרו את הכושי כבינוני להקל נמצאת מקיים בעור הבשר:

וחכמים אומרים זה וזה כבינוני. גרמני וכושי כבינוני והיינו רבי עקיבא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בהרת - גרמוני. לבן ביותר ^א. ובהרת עזה כשלג נראית בו כהה מתוך לבנונית יתירה שבבשרו, ופוטרין אותו:

והכהה - נראית בכושי עזה. מתוך שבשרו שחור. ומסגירין אותו, דבתר בשרו של נראה אזלינן:

בני ישראל אני כפרתן - מתוך חבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן ^ב. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות:

לא לבנים ולא שחורים - אלא כאשכרוע, שאינו לא לבן ולא שחור. אשכרוע, מין של ארז, בוש"ו בלע"ז. תאשור, אשכרוע. וקא סבר ר' ישמעאל דבמה שמיטהר האחד מיטהרים כולם, ובמה שמיטמא האחד מיטמאין כולם. וקיימי רבי ישמעאל ור' עקיבא בחדא שיטתא ^ג:

ציירים - אומנין שמציירין צורות לנוי:

כבינוני - כסם הבינוני:

מראות נגעים להקל - וטעמא דר' יהודה מפרש בתורת כהנים, כתוב אחד אומר בעור בשרו, וכתוב אחד אומר בעור הבשר, מצינו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, כיצד, יראה גרמוני בבשרו להקל נמצאת מקיים בעור בשרו. ואת הכושי כבינוני להקל נמצאת מקיים בעור הבשר:

זה וזה כבינוני - גרמוני וכושי כבינוני, והיינו ר' עקיבא ^ד:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

בהרת עזה נראית בגרמוני כהה כו'. פי' הר"ב דבתר בשרו של נראה אזלינן. כדדרשינן בת"כ בעור בשרו של נראה מכאן אמרו בהרת עזה נראית בגרמוני כו'. הר"ש:

גרמוני. פי' הר"ב לבן ביותר. מיוחס אל העצם אשר שמו גרמא. הרמב"ם:

אני כפרתן. כתב הר"ב כלומר כל העונש וכו'. וכתב מהר"ם. נראה לי לפי שרצה להזכיר נגע צרעת בישראל נקט האי לישנא אני כפרתן. כלומר כל רע לא תאונה להם ואני כפרתן. ע"כ:

לא שחורים כו' אלא בינונים. פי' הר"ב דקיימי ר' ישמעאל ור"ע בחדא שיטתא. וכן פי' עוד דחכמים היינו ר"ע. וכל זה מדברי הר"ש. אבל מצאתי על שם הראב"ד בפי' ת"כ דר"י ס"ל דאין גרמוני וכושי טמאים כלל. לפי שאין אנו יכולים לעמוד עליהם על תוכן מראה הנגע אלא הבינונים הם מטמאים בנגעים. ופליג עליה ר"ע ואמר דאף אלו מטמאים ולא להקל ולא להחמיר. אלא מביאין סמנים ונראה הנגע כאילו הוא בבינוני ותרווייהו דרשי בעור הבשר ר"י אומר כתוב א' אומר וכו' [כדכתב הר"ב] ואת הכושי לא תראה אלא ע"י סם בינוני כדי לעמוד על מתכונת הנגע וזהו להקל. וחכמים וכו' היינו ר"ע י"ל דאליבא דר"ע פליגי דאית לי' סם בינוני ולא פי' אם לכל אדם. אם לגרמוני וכושי. ואתא ר' יהודה למימר לא לכל אלא לגרמוני ולכושי ורבנן אמרו לכל אדם. ע"כ. ועיין עוד מ"ש לקמן בזה:

רבי יהודה אומר מראות נגעים להקל. כדתנן [במ"ד פ"ה] ספק נגעים בתחלה טהור. וה"נ מקילינן. הר"ש:

וחכ"א זה וזה בבינוני. פי' הר"ב היינו ר"ע. וכ"כ הר"ש. י"ל משום דמסתבר טעמיה הדר רבי ושנאו בלשון חכמים וכיוצא בזה כתב הר"ב בספ"ג דנדה. ואע"ג דהכא בלא"ה הלכה כר"ע מחבירו [כדאיתא במס' עירובין פ' מי שהוציאוהו ד' מו] כ"ש דר' ישמעאל נמי כוותיה ס"ל לפירושם. וכבר כתבתי לעיל דלהראב"ד ר' יהודה וחכמים פליגי אליבא דר"ע. ועתה מצאתי למהר"ם שכתב וז"ל. ואין להקשות חכמים היינו ר"ע דנ"ל דאיצטריך למיסתמה כר"ע ומחלוקת ואח"כ סתם הוא. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) מיוחס אל העצם, אשר שמו גרמא. הר"מ:

(ב) (על הברטנורא) לפי שרצה להזכיר נגע צרעת בישראל, נקט האי לישנא אני כפרתן. מהר"מ:

(ג) (על הברטנורא) והר"א בפירושו לתורת כהנים כתב, דר' ישמעאל סבירא ליה דאין גרמוני וכושי טמאים כלל, שאין אנו יכולים לעמוד על תוכן מראה הנגע, אלא הבינונים מיטמאים בנגעים. ופליג ר"ע דאף אלו מיטמאים, ולא להקל ולא להחמיר, אלא מביאים סמנים ונראה כאילו הוא בבינוני. ור' יהודה וחכמים פליגי בכוונת ר' עקיבא. ועתוי"ט:

(ד) (על הברטנורא) ומשום דמסתבר טעמיה, שנאו בלשון חכמים. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בני ישראל. ס"א בית ישראל:

אני כפרתן. בספ"ק דסוכה גרסי' אמר ריש לקיש הריני כפרת ר' חייא ובניו ופי' רש"י ז"ל יסורין הבאין עלי לכפרתו של ר' חייא ובניו יהיו ולשון כבוד הוא זה כשהוא מזכיר אביו או רבו לאחר מיתתו צריך לומר כן ע"כ:

צורות שחורות ולבנות ובינוניות. כך צ"ל:

ומקיפו מבחוץ. לבהרת ותראה הבהרת בין בגרמני בין בכושי:

כבינוני. פי' כסם הבינוני שהוא דומה לבשר אדם בינוני:

מראות נגעים להקל. כדתנן ספק נגעים בתחלה טהור:

זה וזה בבינוני. היינו כר"ע וכר' ישמעאל ולא מצינו בשום משנה שלשה תנאים דליכא נפקותא דדינא בינייהו כלל וכולהו בחדא שיאטא אזלי רק הכא כפי פי' הר"ש ז"ל שממנו העתיק רעז"ל. ובת"כ בפ"א דפרשת נגעים וע"ש בספר קרבן אהרן שכתב שם דחכמים שאמרו זה וזה בבינוני רצו לפרש סתירת הכתובים אשר מהם למד ר' יהודה קולא ע"כ. וברמב"ם פ"א דהלכות טומאת צרעת סי' ט' וז"ל בהרת שהיא עזה כשלג נראית באדם שהוא לבן כהה ובהרת שהיא כהה נראית בכושי עזה לפיכך אין משערין הכל אלא בבינוני שאינו לא לבן ולא שחור ע"כ משמע דמפ' דמלת נראית אינה גזרת הדין והוי סברת ת"ק אלא הקדמה והצעה לתנאים הנזכרים אח"כ דוק:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

נראית בגרמני:    נגע. עזה במראה לובן שבה. אם היא באדם שהוא מארץ גערמאניען. היא אשכנז בלשון לאטינא. דמג' ב"נ התישבו בני יפת בצפון העולם היא אייראפא. ואשכנז היא היותר צפוני בה. ומדאין שם תגבורת השמש. לכן תושביה הם לבנים ביותר. ובני חם התיצבו בדרום העולם. היא אפריקא. וכוש הוא עטיאפיען. היא היותר דרומי בה. ומדיש שם התגברות השמש ביותר. לכן תושבי ארץ כוש הם שחורים ביותר. אולם בני שם התישבו במזרח העולם. היא אזיען. והיא כמול האמצע שבין אפריקא לאייראפא. וא"י היא קרובה לאמצעית אזיען. לכן תושביה ממוצעים בלבנונית עורם [כל זה מדברי הגאון רב"א בקצת תוס' ביאור]. וי"א דגרמני דקא' תנא הוא לשון גרמא. ור"ל שבשרו לבן כעצם [אולם לפע"ד הרי לפי"ז לא תלי כלל באיזה אקלימא הוא דר. שיש שנולד כך משונה בעורו. ונקרא בל"א אלבינוס. והוא מום באדם ונקרא בלשוו המשנה לבקן [בכורות פ"ז ע"ו]. ולמה לא קראו תנא גם הכא כן. ותו מסתבר דכמו כושי שהזכיר תנא. נקרא על שם ארצו. כך גרמני על שם ארצו נקרא]:

כהה:    שמתוך שבשר הגרמני לבן ביותר. לכן כשיש בעורו גם בהרת עזה כשלג. נראה כהה מקרום ביצה. ופוטרין אותו. דבתר בשרו אזלינן:

והכהה:    נגע שכהה יותר מקרום ביצה:

בכושי עזה:    שמתוך שעור הכושי שחור ביותר. להכי גם נגע שכהה יותר נמוך מקרום ביצה באדם בינוני. והוא נטהר בה. אפ"ה מדנראת בכושי זה עזה. הרי זה נסגר או נחלט על ידה. דס"ל דכל נגע משערינן לפי בשר המנוגע מדכתיב הרבה פעמים באותה פרשה בעור בשרו. והא דכתיב פעם א' בעור הבשר. ה"ט כדי דלא תימא דבישראל דווקא מיירי קרא. וביה נשער בכל א' לפי עורו. אבל גר גרמני או כושי אמ"ט כלל בנגעים. להכי כתבה תורה נמי בעור הבשר סתמא פעם א'. למימרא דבכל בשר משערינן. ובכולן בבשרו. דהיינו בבשר עצמו משערינן:

בני ישראל אני כפרתן:    ר"ל אם נגזר על א' מהן צרעת בשביל עוונותיו [כעירוכין י"ד ב'] הנני תחתיו לקבל ענשו. כדי שאתכפר עלי'. וינצל הוא. ומדהוצרך להזכיר ישראל בשם צרעת. כדבעינן למימר לקמן. להכי כדי להודיע שיעור חיבתן אצלו. נותן נפשו תחתיהן:

הרי הן כאשכרוע:    הוא מין ארז שלבנינותו בינוני:

אלא בינוניים:    נ"ל דמדלא קאמר בקיצור יראה כבינוני. ש"מ דרק ראי' לדבריו אתא לאשמועינן. וה"ק דמדנצטוו פרשת נגעים רק לבנ"י. להכי בין בכושי או בגרמני כשנתגיירו משערין בהן היאך היה נגע שלהן נראה אילו היה עורן אשכרוע כישראל. שעורן הוא במראה כזו. ועוד נ"ל דמדלא קאמר בנ"י בינוני' הם בלובן. ש"מ דפליג אדר"ע וס"ל בלבנונית בינוני של אשכרוע משערינן. שהוא מין מראה לובן בינוני אחר ואינו אותו מראה לובן בינוני דקאמר ר"ע. ופליג נמי אדר"ע דמצריך הבאת הצבע. אבל ר' ישמעאל ס"ל דסגי לשער לפי האומד. [ולהראב"ד ס"ל לר' ישמעאל דגרמני וכושי אין מטמאין כלל בנגעים. והיינו כת"ק]:

מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ:    סביב להנגע עושה קו מאותו צבע לובן בינוני של המציירים:

ותראה בבינוני:    ר"ל דע"י עשיית הקו זה סביב הנגע. יהא יוכל להבחין יפה מראה לבנונית הנגע. להבחין יפה עי"ז איך יהי' מראית הנגע בעור בינוני. דס"ל דלא סגי במשער באומד. רק צריך שיתברר לעיניו יפה אם אינה נמוכה מקרום ביצה בעור אדם בינוני:

אבל לא להחמיר:    דס"ל דב' המקראות בעור בשרו ובעור הבשר. היינו לומר יראה וכו':

יראה הגרמני בבשרו:    כבמראה בשר של עצמו. ועי"ז נידן לקולא ונמצאת מקיים מה דכתיב בעור בשרו:

והכושי בבינוני:    נמצאת מקיים גם מקרא שכתוב בעור הבשר סתם [והא דלא קאמר איפכא. היינו משום דספק נגעים להקל [כלקמן רפ"ה]:

וחכמים אומרים זה וזה:    גרמוני וכושי. ונ"ל דאפ"ה פליגי אר"ע דלדידהו סגי לשער לפי האומד:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

• כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
• דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
• מהדורת ויקיטקסט המבוארת