ברטנורא על נגעים ב

(א)

בהרת - גרמוני. לבן ביותר . ובהרת עזה כשלג נראית בו כהה מתוך לבנונית יתירה שבבשרו, ופוטרין אותו:

והכהה - נראית בכושי עזה. מתוך שבשרו שחור. ומסגירין אותו, דבתר בשרו של נראה אזלינן:

בני ישראל אני כפרתן - מתוך חבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן . שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות:

לא לבנים ולא שחורים - אלא כאשכרוע, שאינו לא לבן ולא שחור. אשכרוע, מין של ארז, בוש"ו בלע"ז. תאשור, אשכרוע. וקא סבר ר' ישמעאל דבמה שמיטהר האחד מיטהרים כולם, ובמה שמיטמא האחד מיטמאין כולם. וקיימי רבי ישמעאל ור' עקיבא בחדא שיטתא :

ציירים - אומנין שמציירין צורות לנוי:

כבינוני - כסם הבינוני:

מראות נגעים להקל - וטעמא דר' יהודה מפרש בתורת כהנים, כתוב אחד אומר בעור בשרו, וכתוב אחד אומר בעור הבשר, מצינו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, כיצד, יראה גרמוני בבשרו להקל נמצאת מקיים בעור בשרו. ואת הכושי כבינוני להקל נמצאת מקיים בעור הבשר:

זה וזה כבינוני - גרמוני וכושי כבינוני, והיינו ר' עקיבא :

(ב)

אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים וכו' - דילפינן מקרא דכתיב לכל מראה עיני הכהן, מה כהן שחסר מאור עיניו אינו רואה את הנגעים. אף יום שחסר מאורו אין רואין בו את הנגעים:

רבי יהודה אומר בד' בה' כו' - והלכה כר' יהודה:

(ג)

אין פותחין, לו חלונות - דכתיב (ויקרא יד) כנגע נראה לי, לי ולא לנרי, מכאן אמרו בית אפל אין פותחין לו חלונות:

(ד)

כעודר וכמוסק - דרך העודר מפסק רגליו. ודרך המוסק מגביה זרועותיו. עודר, חופר בקרקע. מוסק, לוקט את זיתיו :

כעורכת - את הפת, שמפסקת את רגליה :

וכמניקה את בנה - לענין תחת הדד. דמה שנראה באותה שעה אינו נחשב בית הסתרים:

כאורגת בעומדים, ל - שחי. שמגבהת ידה הימנית לארוג ומגלה בית השחי שלה:

כטווה בפ - שתן. שדרך הטווה להגביה ידה השמאלית ומגלה השחי השמאלי. ומה שאינו נראה בכך, נחשב בית הסתרים. וכתיב לכל מראה עיני הכהן, פרט לבית הסתרים:

, לתג, לחתו - ביום טהרתו. וצריך לגלח, דכתיב (ויקרא יד) את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו, מה אלו מקום כינוס שער ונראה, אף כל מקום כינוס שער ונראה, פרט לבית הסתרים :

(ה)

רבי מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו - דאיתקוש נגעים לריבים, דכתיב (דברים כא) כל ריב וכל נגע, מה ריבים שלא בקרובים, אף נגעים שלא בקרובים . ואין הלכה כרבי מאיר:

חוץ מנדרי עצמו - דכתיב (במדבד ל) לא יחל דברו, הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו:

אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים - כגון נדרים שאינן של עינוי נפש ודברים שאינן בינו לבינה, שהן צריכין חקירת חכם, ושמא יקל גבי אשתו ולא יבקר יפה. ודוקא בפני עצמו אינו יכול להתיר ואפילו הוא יחיד מומחה, אבל מצטרף הוא בכלל שלשה הדיוטות , דכיון דהוו בי תלתא לא חשידי שמא לא יחקרו יפה:

כל הבכורות אדם רואה - אם יכולין לאכלן במומן: